רשתות של ידע

במהלך האנושות הטכנולוגיה החלה להחליף את הסביבה הטבעית שלנו. ראו את החדר שבו אתם יושבים. לכאורה, אנחנו שולטים במזג האויר על ידי המזגן, באור על ידי המנורה, ברוח על ידי החלון. הכורסא מאפשרת נוחות שלא נמצאת בטבע, ובמטבח המקרר מתמודד עם ריקבון ומאפשר אוכל מיידי ואלו רק מקצת הדוגמאות הטכנולוגיות שפשוט מחליפות את הטבע עבורינו. האם המשמעות היא שאנחנו פועלים להחליף את סביבת הטבע לסביבת טכנולוגיה? האם התפיסה האנושית היא שהטכנולוגיה היא הפתרון לכל [ ראה בהמשך על Utopianism] האם אנחנו פועלים להכחיד את איתני הטבע באמצעות הטכנולוגיה? האם הטכנולוגיה מאפשרת לאדם לפתח באופן מודע אלטרנטיבות חדשות המאפשרות לשרוד לאורך זמן ובאיכות חיים? אלטרנטיבות שכלל לא הופיעו בסביבה הטבעית ואולי הן אפקטיביות יותר? אולי הן אלו שיאפשרו ניצול יעיל יותר של משאבים ואיכות חיים טובה יותר? האם הטכנולוגיה בכלל יכולה ליצור סביבה מותאמת לדרישות האנושיות, החברתיות? אם כך הוא המצב, הרי שניתן יהיה לומר שהטכנולוגיה אכן עונה על צרכי האדם, משנה את סביבתו ומאפשרת לו הישרדות טובה יותר, איכות חיים גבוהה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר. במאה ה 20, החלה התפיסה הזו לצבור תאוצה . האמת, שכבר במאות המוקדמות התחלנו לעבור מהמרחב הגיאוגרפי למרחב הטכנולוגי, אבל במאה ה 20 התחלנו לכלול בסביבת החיים שלנו אמצעי מחשוב שונים, מכונות ורובוטים תעשייתיים, מנועי קיטור ולאחריהם מנועי בעירה פנימית, וכבר כיום אנחנו מתחילים לראות כלים אוטונומיים המתפקדים בהצלחה יחסית, בין אם הם מקושרים למגע יד אדם, ובין אם הם מתפקדים לגמרי עצמאית. טכנולוגיות אלו שהחלו לפני מאות שנים מתמקדות בהעברת הפעילות התעשייתית הידנית לפעילות אוטומטית. אוטומציה מאפשרת ניהול משאבים טוב יותר, חסכון באנרגיה ועלות נמוכה יותר. כל אחת מהן עתידה להקל עלינו את הפעילות ומכאן גם להעלות את אופטימיזציה של ניצול המשאבים. אם כך, כדאי לשאול, באיזו מידה יכולה הטכנולוגיה ליצור סביבת חיים מוגדרת (מעין 'אקוסיסטמה') ולהשפיע על ההתנהגות החברתית והתרבותית של המין האנושי? האם ההתנהגות שלנו תשתנה עם השתנות הסביבה הטכנולוגית; למשל, דמו בנפשכם מצב של הפסקת חשמל ממושכת. חישבו על תגובתכם המיידית ועל התהליך המייאש שתעברו עד שיחזור זמזום המזגן. מספיק בדוגמה יום-יומית כזו בכדי להדגים את תלותנו המוחלטת, כחברה מערבית–טכנולוגית, בחשמל ובטכנולוגיה שהוא מאפשר. המציאות כיום היא שאנו תלויים כמעט לחלוטין בטכנולוגיה, והאקוסיסטמה של המין האנושי בעידן הגלובאלי היא, בחלקה הגדול אקוסיסטמה טכנולוגית. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא החלוקה בין מדינות מתפתחות ובין מדינות נחשלות. ההבדל המהותי בינהם הוא בעצם בשימוש בטכנולוגיה. בגללה, גדלה השונות בין חברות בני אדם טכנולוגיות וכאלו שאינן טכנולוגיות. כך גם גדלה השונות במצב התזונה, התעסוקה, איכות החיים וכדומה. אבל במקביל גם גדלה השונות בתלות בטכנולוגיה ואפילו בתלות בקונגלומרטים כמו חברות עסקיות או ממשלות השולטות באמצעות אותה טכנולוגיה מתפתחת שנחשבת כ"נפט" של המאה ה 21 – הנתונים והמידע המשמשים כיום כטכנולוגיה בעלת השפעה מהותית בעיצוב סביבת החיים של אלו החיים בחברה הטכנולוגית [בנושא זה יורחב בהמשך]. כדי להבין את כיוון ההתפתחות העתידית, עלינו לבחון את התפתחות האלטרנטיבות השונות שהתפתחו במקביל. ניקח לדוגמא את המגוון הרחב של חברות הזנק טכנולוגיות של המאה ה 21, הנפתחות ומתחרות על פלחי שוק ספציפיים מייצגות אלטרנטיבות מודעות, חדשניות, שלא מצויות בסביבה הטבעית אלא מוסיפות עליה אפשרויות המוצעות רק לאותן חברות טכנולוגיות. בהתאמה להתנהגות הטבעית ניתן לומר שאם רק אחת מתוך 1000 מבין חברות הסטארטאפ אכן יצליחו לשרוד ולמכור את מוצריהם לאורך זמן, הרי שחברות יתרמו גם הן לשינוי סביבת האדם הטכנולוגי באופן מלאכותי, מעשה ידי אדם. אלטרנטיבות אלו ישרדו רק אם הן יאפשרו תוחלת חיים ארוכה יותר או אף איכות חיים טובה יותר מהקיים. כך גם מתפתחות תוכנות משחק רבות המתחרות על תשומת הלב החברתי כשרק מעטות מאד מהן יזכו לתשומת לב. דבר זה לא גורם לעצירת שטף האלטרנטיבות של אפליקציות חדשות הנכנסות לחנויות הדיגיטליות. כמובן שמגוון אלטרנטיבות אלו מאפר לנו לבחור, אך מה שחשוב הוא עצם המגוון ויכולת הבחירה שנותן לנו את הסיכוי למצוא את האלטרנטיבה המתאימה ביותר. בהמשך נתייחס לתהליך הבחירה עצמה. מחקר שהשתרע על פני 4000 שנה [World Population and Social Development Index (Morris, 2011)] Available via license: CC BY-NC-ND 4.0 Content may be subject to copyright. מדד את הקשר בין [1] התפתחות הידע האנושי , [2] הבעלות על משאבים ו[3] תוחלת חיים [הציפייה לחיים ארוכים ובעלי איכות], מצא קשר חזק ויציב לאורך השנים בין שלשת המשתנים הללו. עוד נמצא שמתחילת המאה ה 21 , קצב זה משתנה בצורה מאד מהירה ודבר זה משנה את הסביבה החברתית בכל מספר שנים. הפערים מתפתחים בגלל חוסר היכולת להטמיע שינויים ולהבין אותם ולא בגלל חובר התוחלת של ההתנהגות החדשה או הטכנולוגיה החדשה. תהליך ההסתגלות של בני האדם לשינויים במציאות הוא מסובך, והסתגלות למבול של שינויים טכנולוגיים, כגון אלו שאנו חווים בתקופה הנוכחית, הוא קשה כפליים. במהלך השנים האחרונות, קפצו מדדי צמיחת האוכלוסייה וצמיחת ההון בידי הציבור באופן משמעותי, בהתאמה לקפיצה במדד החדשנות הטכנולוגית. גם דוח Human development מלמד על שינו מהותי בהתנהגות האנושית בעקבות התפתחות מואצת ביותר של הטכנולוגיה. על פי דוח זה, ההתפתחות הטכנולוגית מצריכה אנשים להסתגל בצורה מהירה לשינויים מהותיים בסביבה שלהם ובפרקי זמן מתקצרים והולכים התפתחות זו משפיעה על כל תחומי החיים, ואלו שיבינו את היכולות של הטכנולוגיה ידעו גם להעצים את היכולות שלהם בכל תחומי החיים. מחקרים אלו יכולים להסביר בצורה טובה את האמונה האנושית ב Utopianism – אותה אמונה שידע טכנולוגי יכול להוות הבטחה לחיים טובים יותר. להסתגלות טובה יותר לסביבה ולהעלאת איכות החיים עד כדי אטופיה. אמונה זו מאפשרת לתומכי הטכנולוגיה להאמין שככל שהטכנולוגיה תתקדם, ככל שיעמיק השימוש בטכנולוגיה, ככל שנדע יותר לשלב את הטכנולוגיה בחיינו, כך נגיע לידע רב יותר על עצמינו ועל הסביבה, לחופש אישי, לשוויון, ולהזדמנויות אישיות וחברתיות. האמונה היוטופיאניסטית מאפשרת לנו להמשיך ולסמוך על התפתחות הטכנולוגיה ובמקביל לחלום על שליטה בטבע ושליטה בכל מקורות הסכנה לחיינו, כמו המוות עצמו. ברנרד הגדיר מספר מאפיינים של תפיסת היוטופיאניזם : התקופה המודרנית מאופיינת במהפכה טכנולוגית (פוסט-תעשייתית); בעידן הפוסט-תעשייתי, הצמיחה הטכנולוגית תתקיים ותוביל לסוף המחסור הכלכלי, ולחיסולו של כל רוע חברתי, תעודד היבטים טובים של הטבע האנושי כתקשורת, שיתוף פעולה, שיתוף, עזרה וקהילה. המציאות היא שההתפתחות הטכנולוגית נמצאת כבר היום בשלב מתקדם מאד, ואנו ניצבים מסוחררים מול השינויים הטכנולוגיים, הסיבה לבלבול היא שהאדם אינו רגיל לקצב כה מהיר של שינויים; כמין ביולוגי אנחנו רגילים לקצב שינויים על פני טווחי זמן אבולוציוניים, המוגבלים בעיקר על-ידי אורך הדור. המרחב הדיגיטלי והנה בסופה של המאה ה 20 ופיתחה של המאה ה 21 החלה הטכנולוגיה הדיגיטלית להתפתח ולשנות את פני החברה. דוגמא טובה היא התקשורת שהתפתחה עם כניסת האינטרנט לחיינו ועליית המיומנויות האישיות בהתמודדות עם משחק וידאו, עם ג'ויסטיק, עכבר המחשב ומקלדת. ככל שהידע של הפרט בנושאי הטכנולוגיה השתפר, כך השתפרו גם הידע שלו, הפתרונות שמצא והמוצרים בהם משתמש. שיטת השימוש היעילה והאפקטיבית בטכנולוגיה המאפשרת שיפור איכות החיים נקראת גם "אוריינות דיגיטלית" (Digital literacy) . במהלך התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית נוסד כאמור האינטרנט שהתפתח לכדי "מרחב דיגיטלי חברתי". המרחב הדיגיטלי בניסיון להבין מה בדיוק קרא ולהבהיר את התנהגותו של המרחב הדיגיטלי "הנסתר מן העין" נעשה שימוש במודל הזנב הארוך. המודל פותח לפני למעלה מעשור על ידי עיתונאי מקליפורניה ארה"ב בשם כריס אנדרסון עורך מגזין Wired Magazine לטענתו, רק 3-5% מהמוצרים מוכרים על ידי רוב האנשים [אלו מצוינים בדיאגרמה כראש ההתפלגות מצד ימין] מוצרים אלו נמצאים בקונצנזוס על ידי רוב האוכלוסייה. מוצרים אלו מוכרים וטובים ונחשבים למוגים המוכרים הכי הרבה. אלו לא מוצרים יחודיים, אלו לא מוצרים המתאימים לפעילויות מיוחדות, שונות, מוזרות או ממש מקצועיות, אלא מוצרים המתאימים לחיי היום יום. רובינו הכיר את המוצרים האלו בחנויות המקומיות שהיו סביבינו בתקופת טרום העידן הדיגיטלי. רוב האנשים לא מודעים למוצרים שאינם נמצאים בראש הדיאגרמה. תאגידי המסחר דואגים לשמור את המוצרים האלו שם באמצעות פרסומות, יחסי ציבור למוצר, איזכורים של המוצר בכל אפשרות מודעת או לא מודעת. מנגד, המיקוד ב 5-3% מהמוצרים עושה לרובינו נוח מאד. אפשר לומר שראש הדיאגרמה הוא "אזור הנוחות" שלנו. כל מה שנקנה, נלבש, נלמד. כל נושא שנתייחס אליו ונמצא בראש הדיאגרמה, יתקבל בהבנה ותמיכה על ידי הסביבה. אם ננעל נעלי ספורט הנמצאות בראש הדיאגרמה, לא יצחקו עלינו ולא יחשבו שאנחנו מוזרים. לא תמיד הנעלים יהיו הטובות ביותר שאפשר ולא תמיד יתאימו בדיוק לנישת הספורט שאנחנו אוהבים ורוצים להתמחות. אבל הם יהיו מספיק נוחות ומועילות כדי שלא נפצע ואפילו נרגיש טוב. כדי לתחזק את הידע הנדרש לשדרוג מוצרים אלו ניעזר במומחים ששונים סבבינו כמו מדריך הספורט או מדריכת השחייה שיעזרו לנו לעשות את השימוש היעיל ביותר במוצרים אלו לטובת הנאתינו ובריאותינו. בראש הפירמידה, יש למומחים הללו מקום חשוב ולעיתים אפילו הכרחי. על פי מודל הזנב הארוך, רובינו [המונים יחד כ 70% מהאוכלוסייה] נתמקד ב 5% מהפעילויות ונרכוש ידע בתחומים מצומצמים אלו. במצב זה נהיה חלק חשוב מפיתוח הסביבה, מהתרומה לידע האנושי ומהיכולת לשדרג את חיינו וחיי הסובבים אותנו. שאר 95% מהאפשרויות הנמצאות במרחב הדיגיטלי, נקראות "זנב ארוך". פעילויות ומוצרים אלו כוללים 95% מהאפשרויות הנותרות המחולקות לנישות ספציפיות רבות מספור [ולכל נישה, קהילת "משוגעים לדבר" המומחים בכל תחומי אותה נישה תוך שהם נחשפים לאחוזים גבוהים הרבה יותר מהידע הרלוונטי לאותה נישה] ולכל אחת יש ייחודיות משלה, מוצרים המותאמים לה, ידע מהותי הנכון רק לנישה הספציפית ההיא, מומחים שלה וגרופים [אוהדים] של אותה נישה המוכנים לעשות הרבה יותר כדי להתאים את עצמם לנישה. בעיני החברה הגדולה הם יראו לעיתים שונים, מוזרים, לא ברורים, אבל הם אנשי הנישה וכך הם מגדירים את עצמם, כך הם אוהבים לחיות ועשות את הפעילות שלהם. כמו אותו רוכב אופניים נדרש למגלשות סקי מיוחדות היכולות לשרוד את ערבות שלג העד של נורבגיה בתחרות החורף בקליעה בחץ וקשת תוך כדי גלישת סקי מסחררת במורד מסלול עקלתוני. את זה יעשו נישה מאד מצומצמת של משוגעים לדבר שיאהבו בנישה ספציפית זו וחייבים מוצרים מאד ספציפיים, ידע מאד ייחודי, מומחים שיודעים מה לעשות במצבים קיצון אלו וקבוצת תמיכה שאנשיה מבינים מה איך לכוון נכון חץ היוצא מקשת של גולש בסיבובי גלישה עקלתוניים במהירות מטורפת. פעילות זו לא מוכרת ולא תעשה על ידי רוב האוכלוסייה. ועד העידן הדיגיטלי לא הייתה מוכרת על ידי רוב האוכלוסייה. לקבוצת המשוגעים לדבר היו נכנסים רק באמצעות חבר-מביא חבר שכן רק כך יכולת לדעת על הנישה הזו ולהיכנס אליה. טוען אנדרסון, בעידן האינטרנט אנחנו מזהים לפתע את הנישות השונות באמצעות חיפוש במנועי החיפוש. הנישות חשופות בפינינו בין אם אנחנו מכירים אותם ובין אם לא. להיפך, אלו הנחשבים לבעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה ובעלי ידע במידענות - חיפוש מידע באינטרנט יודעים לגלוש נכון ולהגיע לנישות ספציפיות של ידע, פעילות או מוצרים ולשדרג לעצמם את איכות החיים. הם יודעים להגיע לא רק למוצרים השונים אלא גם לאנשים ולמומחים השונים הנמצאים בנישות הללו ודרכם להבין ולרכוש את הנדרש. הנישות הללו מרכיבות את הזנב הארוך של רשת האינטרנט. ובעידן הדיגיטלי, כל אחד יכול להגיע לנישות הללו. הנה, הרשת החברתית "טוויטר" מאפשרת להכיר את הנישות האלו בצורה מיטבית שכן השימוש ב"האשתגים" [Hashtags] ברשת הטוויטר מכוונת בדיוק להגיע לכל אותן נישות המעניינות קבוצות קטנות וספציפיות של אנשים. ברשת הטוויטר ניתן להיכנס לHashtag שכזה, להכיר אנשים הנמצאים שם ודרכם להכיר את המומחים ומהם לשמוע מה נדרש לעשות ומה נדרש לקנות כדי לקדם נישת פעולה ספציפית המעניינת אותי ועד כה לא ידעתי איך להגיע , לחוות וליהנות ממנה. מקרה "אמזון" מלמד על כוחו של הזנב הארוך ועל היכולת לנצל את המרחב הדיגיטלי. על פי מודל זה הצלחת חברת אמזון נעוץ בעובדה ששוק המוצרים הגלובלי מתפלג בצורה ייחודית. המיתוס על הצלחת חברת אמזון מתחיל מחנות ספרים שנפתחה בגארז'. אבל התובנה החשובה ביותר היא לגבי קהל היעד של אותם ספרים. באותה תקופה היו חנויות ספרים הגדולות שהוציאו ומכרו ספרים ומילאו את השוק בספריהם. לכן, החליט מר בזוס שעליו להתמקד בקהל היעד שונה. קרוב לוודאי שהוא גילה אז את המרחב הנסתר מן העין. קהל שהיה מבוסס על קהילות קטנות שהתמקדו בנושאים שנחשבו ל"איזוטריים". נושאים שוליים בעלי ערך מסחרי לכאורה נמוך. אמזון גילתה קהילות אל, התמקדה בהם ומיקדה בהם את מאמצי המכירה באמצעות ספרים בתחומים ממוקדים להם. במהרה התברר שדווקא קהילות קטנות אלו היו בעלי כושר קנייה רב ואולי היה זה בגלל המוכנות לצרוך חומרי קריאה בתחום שהיה כה חשוב להם ולכאורה, רק הם התעיינינו והכירו אותו. ו...כל שאר ההצלחה הפכה לאגדה. Segal, H. P. (1985). Technological utopianism in American culture. Chicago: University of Chicago Press https://www.journals.uchicago.edu/doi/10.1086/496303 Gendron, Bernard (1977). Technology and the Human Condition. St.Martin's Press

בעידן הנוכחי, הנתונים ולאחר מכן המידע הפכו לחלק מהותי מחיינו. כדי להבין את המשמעות העמוקה של מושגים אלו ננסה להבין את information התרגום שלהם מאנגלית. מידע באנגלית IN - Form והמשמעות מאחורי המילה היא הכוונה היא להכנסת נתונים לתוך פורמט ידוע ומוכר לאנשים אחרים במטרה לתעד, להפיץ ולאחר במידת הצורך. ואכן, זה מה שבני האנוש החלו לעשות בתחילת המהפיכה התעשייתית שהייתה השלב השלישי של התפשטות הטכנולוגיה. הפצת מידע, מידע רב אלא שהמידע עצמו מבוסס על נתונים DATA מושג חשוב ביותר המייצג אובייקטים בטבע. אובייקטים אלו שאינם משתנים לאורך זמן. מיוצגים בין השאר על ידי ספרות המאפשרות לכל אחד להבין בדיוק במה מדובר. בדיוק כמו כל אדם אחר. אם אספור 5 עצמים. הספרה 5 לא תשתנה. היא קבועה ואובייקטיבית. המשמעות מתחילה כאשר אני טוען ש 5 העצמים שספרתי הינם "חברים". כי באומרי "חבר" אני נותן משמעות לאוסף של אותם עצמים והופך אותם לעצמים ספציפיים בעלי מאפיינים ספציפיים. קל להפיץ נתונים. כל לחשב נתונים, קל לשנות נתונים, אבל קשה , קשה מאד להבין מה נתונים רוצים? מה באמת מסתתר מאחורי מספרים רבם המסודרים בסדר ספציפי? ביודעינו שמספרים אלו מייצגים את הטבע סביבינו, הרי להבין את המשמעות שלהם היא בעצם קריטית עבורינו אבל האם המשמעות שאנחנו נותנים לנתונים דומה אצל כולם? ננסה להבין את המושג "חבר". האם חבר שלי נתפס באותה צורה על ידי מישהו אחר? האם אותו אדם ישמור על סטטוס "חבר" בכל מקרה? מתברר שאין הדבר כך. קירבה אישית, תרבות שונה, סיטואציות מתחלפות והקשרים שונים, משנים לגמרי את המשמעות של אותם עצמים ועלולים לשנות את מעמדם בעיני האדם. המעבר מ נתון למידע הוא דרמטי ומשפיע באופן ישיר על המשמעות, על ההחלטות שאדם יקבל ועל יכולת ההתמודדות עם המציאות במאה ה 15 הומצא הדפוס ומיד החל המידע לזרום בין המוני העם. מידע שהוביל כמעט מיד לתובנות רבות בקרב אלו שעשו את המאמץ לדעת. כמעט מיד החלו אלו שידעו יותר להתפתח. החלו לפתח טכנולוגיות מתקדמות יותר שעזרו להם לשרוד טוב יותר ולאורך זמן. המעבר לנתון למידע מאפשר להכיר ולדעת יותר על ההקשר הסביבתי ועל בסיס זה מאפשר לנו לבחור אפשרויות שונות להתנהגות. ככל שנדע יותר נוכל לבחור אלטרנטיבה רלוונטית ומותאמת יותר. ככל שנדע יותר נוכל להתאים וליישם את הבחירה המתאימה ביותר. הנתונים שהיו כאן מאז ומתמיד אך רחוקים מהישג ידם של רוב האנשים, הפכו למידע, ומזה לידע מעשי וזמין לפעולה על ידי אלו שהשכילו להבין זאת. מעטים מהם הצליחו להבין אך כבר החל להצטבר מידע אנושי רב עוד מימי קדם. טכנולוגיית הפצת הדפוס הפכה את המשמעויות והאפשרויות הללו לנחלת ההמון. במקביל התפתחו שיטות שונות להפצת המידע, זאת כדי לנסות ולשמור על המשמעות של המידע במעבר בין אנשים. ככל שהמסר יהיה ממוקד יותר, ברור יותר כך המידע יובן יותר. כל עיבוד של מידע, יהפוך אותו למובן יותר. הוספת תמונה, עריכה לשונית, תרגום מונחים וכדומה, כל אלו הינם דוגמאות לעיבוד של מידע שהופך אותו לברור יותר. במשך השנים כולנו התחלנו לצרוך מידע, הרבה מידע. מידע צבור בספרים, בעיתונים, באנציקלופדיות ובספרי מתכונים. צבירת הידע שהחלה כ 500 שנה מאז המצאת הדפוס נמשכת במלוא עוזה עד היום ומתגברת. התחלנו בהוצאת הספרים מהכנסיות , העתקת המידע לספרים אחרים, הפצת המידע והפצת המידע לקחו עוד כ 100 שנה במאה ה 20, כמעט כל מי שידו משגת לקנות ספר יכול לקורא מידע. בבית ספר אנחנו מתמקדים בהקניית מידע לתלמיד בנושאים שונים. והמידע עשה שינוי לא רק חברתי, אלא קידם את הטכנולוגיה עצמה לשלב הבא שלה במהלך השנים החל המידע להפוך לחלק מהותי יותר ויותר מתהליך קבלת החלטות אישי, חברתי, ארגוני ופוליטי. פרלמנטים, ארגונים, עמותות ובכלל אנשים ברחבי העולם הקימו מערכי מחקר מידע שתפקידו לאסוף מידע על תהליכים, מגמות או אירועים חברתיים שונים ולייצג את המידע הזה בשיטות שונות של טבלאות, גרפים, אינפוגרפים וכדומה. אך עדיין המידע לא אפשר להבין את המציאות כלשונה. יותר מידי משתנים ויותר מידי אפשרות ולא פחות מכך, כפי שכבר נכתב – יותר מידי משמעויות. ועם זה, הנתונים והמידע איפשר להגיע לתובנות מורכבות הרבה יותר מאשר בלעדיו. היה זה רק צפוי שתמשיך להתפתח טכנולוגיה שתעזור למין האנושי בהתמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים ומידע כפי שהבנו, לנתונים ולמידע יש ערך רב ליכולת של האדם להתמודד עם סביבתו. השאלה היא איך אפשר לנתח כמויות מידע, ואיך אפשר להגיע למשמעויות דומות על ידי בני אדם שונים. בהמשך, ננסה לבין מהי הטכנולוגיה שמאפשרת לנהל ולהתמודד עם כמויות נתונים ומידע רב. אך לפני כן, ננסה להבין איך אפשר לתקשר מידע רב בין הרבה מאד אנשים ובכל זאת להגיע למשמעויות דומות המאפשרות לקבוצות אנשים להבין ולהתמודד יחד ובדומה, עם תופעות סביבתיות

אז קודם כל, מדוע רשתות חברתיות? הרשת החברתית כלשונה כאמור, היא קבוצה של אנשים מקושרים אחד עם השני והמטרה העיקרית מימי תחילת האנושות היתה להעצים את כוחם של חברי הקבוצה למול הטבע המאיים סביבם. הבא ונבחן את הצורך ברשת חברתית בהתאמה לצרכי ההישרדות: שילוב חברתי של מספר אנשים יחד עם המידע העובר בינהם יוצר יכולת מופלאה של התמודדות מאחר וכל אחד מחברי הקבוצה נחשף למידע של כל השאר, כל פתרון רלוונטי ל אחד הופך לנחלת השאר. המידע מאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה להבין טוב יותר את סביבתו, לנצל בצורה אופטימלית ובמינימום משאבים את היתרון שהקבוצה מקנה לו. היכולת המופלאה הטמונה ב"חוכמת ההמון" מאפשר לכל חבר ברשת החברתית להבין מהו הפתרון ה"נכון" ביותר המוצאם לדרישה חיצונית ואותו יתרון של קבוצת אנשים מקושרת מאפשרת לו גם לממש את הפתרון לחוד או ביחד בטווח זמן קצר. הפתרונות הללו איפשרו לרשתות החברתיות הראשונות להתמודד עם הטבע, ובהמשך להתמודד עם הסביבה שנוצרה לאחר התגבשות חברת האדם. והנה, כפי שכבר אמרנו, לחברת האדם יש כללים משלה וגם אליה צריכה הרשת החברתית להסתגל ולאפשר לכל חבר בה להתמודד. וכדי להתמודד עם חברת האדם ולשרוד באיכות חיים סבירה, על כל אחד מחברי הרשת החברתית לדעת לנצל את המשאבים עומדים לרשותו ולרשות כל הקהילה. הישרדות חברתית פרושה אם כך ללא רק קיום פיזי, אלא קיום חברתי. לא מעט חוקרים בתחום הפסיכולוגיה אפשרו לנו להבין שהישרדות חברתית מצריכה תהליך הספרציה-אינדיבידואציה . אינטגרציה בין החברים: נוכחות, הכרות עם השאר, הכירות עם היתרון שיש לכל חבר בקהילה כדי להופכו לבעל חשיבות, יכולת תקשורת טובה עם שאר חברי הקהילה שתאפשר העברת מסרים מהירה גם בשעת צרה. ומנגד, יש צורך גם ביכולת הפרדה . יכולת להגדיר את העצמי ולהיות מופרד מהשאר, להכיר את צרכיי, להבין מי אני לעומת כולם. רק יכולת זאת תוכל לאפשר לכל חבר להגדיר את יתרונותיו בפני השאר ולהיחשב חבר "מועיל בקבוצה" . ברשתות חברתיות דיגיטליות התהליך נשמר ואפילו מועצם בגלל הגלובליזציה של האינטרנט, בגלל הכמות הגדולה של אנשים היכולים להשתתף בקהילה אחת, בגלל מהירות העברת המסרים בין חברי הקבוצה, בגלל סוגי המסרים הטקסטואליים במקביל לויזואליים בתוך רשת חברתית דיגיטלית. כל אלו ממש עוזרים לאלו החברים ברשת החברתית להגיע לפתרונות רלוונטיים, במהירות ויחסית בקלות ואף להוציא לפועל במינימום משאבים, את הפתרונות הרלוונטיים בגלל סוגי המסרים והתמיכה החברתית שמבלים. אבל לזה יש מחיר חברתי השרדותי... אפשר לומר שרשתות חברתיות היו מאז ומעולם. גם כשחיינו במערות וגם לאחר מכן בשדות ובעיירות קטנות, תמיד נטו בני האדם להתחבר לקבוצת אנשים קרובה לדעותיהם ולתחום העיניין שלהם וליצור רשת חברתית. אלא שבזמן הרשתות החברתיות, היכולת ליצור רשת חברתית קלה יותר ומעניינת יותר, המיומנות של יצירת רשת חברתית הופכת להיות חלק מתרבות חיינו הדיגיטלית. בשנות ה – 90, פרופ דאנבאר אף טען שיש סוגים שונים של קבוצות ברשת החברתית הנבדלות לפי מספר הקשרים החברתיים המצויים בהם. לטענתו, קיים קשר בין מספר האנשים שנמצאים ברשת שטווינו לבין תוכן הדברים שיאמרו באותה רשת . ככל שיש פחות אנשים ניטה לדבר באינטימיות, לתמוך אחד בשני ולשמוע יותר על מה שרה לחבר. ככל שיש יותר אנשים, ניטה להתייחס פחות לאדם ויותר לאירועים שקרו או לאנשים חשובים שעשו דברים מעניינים לאותנו. ככל שיש יותר אנשים שיתייחסו לאירוע ספציפי כלשהו, ניטה להדגיש את אותו אירוע ולהפוך אותו לאייקון חברתי. להעצים את האירוע או את האדם "הסלבריטאי" , לדבר עליו, להחליף חוויות ולעדכן עליו. כשהאירוע הופך להיות חשוב ומשנה נו את הדרך שבה אנחנו רוצים להתנהג, אנחנו נכנה אותו טרנד ונחשוב שכך כדאי להתנהג. ראשיתן של הרשתות החברתיות הייתה בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, אתרי התוכן והפורטלים הגדולים שימשו כגרסה אינטרנטית של ערוצי החדשות; אתר YAHOO, למשל, הפעיל את אחד מהפורטלים הגדולים והמעניינים במרחב הווירטואלי. הפורטל המתוחכם כלל מידע רב, הפניות לאתרי מידע ומשחקים שונים On Line. עם התקדמות התשתיות וממשקי המשתמש, החלה התקדמות ניכרת גם ביכולת הביטוי ובאוטונומיה של כל אחד מאיתנו לייצר ולפרסם תוכן עצמאי, ללא תלות בחברות הגדולות שהפעילו את אתרי התוכן או הפורטלים הראשונים. בגלל היכולת לשמוע דעות רבות בו זמנית ואף להיכנס לפורומים ולאתרים אליהם נכנסו עוד גולשים שהתעניינו בדיוק בנושאים בהם אני מתעניין, בגלל היכולת לספור ולנתח כמויות של שיתוף, הסכמה ["לייקים"], וכל פעילות שעשו הגולשים עם המידע, יכול היה כל אחד להיעזר החוכמה החברתית שהצטברה ואף להתעדכן בה מיידית ובכל נושא ספציפי, סמוך למועד שממש צריך אותם. Blos., P. Modifications in the traditional psychoanalytic theory of adolescent development, Adolescent Psychiatry 1979. 8,8-24 ביון, י.ר. (1992). התנסויות בקבוצות ומאמרים נוספים. תל-אביב: דביר. פרויד, ז. (1966). פסיכולוגיה של ההמון ואנאליזה של האני, מתוך: מבחר כתבי זיגמונד פרויד. הוצאת דביר. Dunbar, R. (2010). How many friends does one person need?: Dunbar's number and other evolutionary quirks Harvard Univ Pr.

חוכמת ההמונים, - the wisdom of the crowds" , מתייחס לאוסף הדעות של ההמונים בנושא מסוים. זהו מקבץ דעות של הרבה מאד אנשים שישי להם סוג מסוים של ידע באותו נושא והם בעלי דעה עצמאית בו. אם נחבר יחד את אוסף הדעות הללו נגיע לעמדה ממוצעת. עמדה המגדירה ומאפיינת את רוב בעלי העיניין והדעה באותו תחום. עמדה שיש בה אפילו יכולת להשפיע על תפיסת האמת של אותן חברי קהילה באותו תחום. עמדה, שיש בה אפילו כדי לנבא את שיקרה באותו תחום. יש כאלו החושבים שמדובר רק ב- רייטינג, אך זהו לא המושג המתאר נכון את חוכמת ההמון. במקרה זה לא מדובר בחוכמה שבה יש רק מסה גדולה של אנשים המסכימים בנושא מסוים. בתנאים המתאימים חוכמה זו טובה יותר בפתרון בעיות, אימוץ חידושים, קבלת החלטות וחיזוי העתיד מאשר דעתו של כל מומחה ויהיה המוכשר ביותר. הסיבה היא שחוכמת ההמון מחוברת להרבה יותר מקורות מידע, דוגמאות מחיי היום יום אבל לא רק זאת אלא שההמון בסופו שלדבר מכתיב את הדרישה. ההמון הוא בעצם הלקוח, וככזה הוא קובע מה "נכון" בעיניו. לעומת חוכמת ההמון ניתן למצוא מונח מקביל הקרוי "טרנד". שהוא תופעה חברתית של המון אנשים המבצעים דבר דומה או חושבים דומה. אך אלו אנשים המושפעים אחד מהשני , תלויים אחד בשני או בגלל חברות באותה רשת חברתית או בגלל חוסר הבנה בנושא ולכן מעתיקים את דעתו של החבר המוכר. לעומת טרנד שמייצג סוג של "העתקה" חברתית, חוכמת ההמון מחייבת חשיבה עצמאית אבל שיתופית. חוכמה זו ביכולתה לעצב תרבויות, עסקים ומדינות, וגם את חיי היומיום שלנו. סורוביצקי טען בנוסף שהבנת חוכמה זו תאפשר להבין נטיות פוליטיות והצלחות צבאיות וממחיש את העיקרון באמצעות תורת המשחקים ובדוגמאות מפתיעות ומשעשעות כמו: מדוע התור שאנו עומדים בו בסופרמרקט תמיד ארוך יותר? ומה גורם לפקקי תנועה דווקא בציר שאנחנו נוסעים בו? ומדוע, למרות הכל, הדמוקרטיה מתפקדת? ואיך יכול להיות שתרופות סבתא בסוף עובדות? כדי שחוכמת ההמון באמת תצליח אומר סורוביצקי: יש מספר תנאים מאד ייחודיים החייבים לקרות כאשר רוצים להיעזר בחוכמת ההמון. מגוון של פרספקטיבות - זהו התנאי ההכרחי. יש צורך בחופש להביע דעות שונות בכדי שכל האפשרויות הרצויות יעלו על פני השטח. המגוון מאפשר פרספקטיבות רבות ופותח מגוון חלופות (גם אם לפעמים גרועות) אותם בוחן כל אחד מ"הרבים" תוך שימוש בדפוסי החשיבה ובתפיסת העולם הספציפיות שלו. אי תלות - לכל אחד מחברי ה"רבים" יש אפשרות להגיע למסקנות אישיות ללא לחץ חברתי או כפייה מהשאר. "הקבוצות הנבונות ביותר מורכבות מאנשים בעלי זוויות ראייה מגוונות, שיכולים להישאר בלתי תלויים זה בזה" (עמוד 59). לאי התלות בין אנשים יש חשיבות מאחר וכך נוכל להימנע מלאמץ שגיאות של המיעוט "הכופה" וכך גם מתפתחת האפשרות ליצור תפיסת עולם חדשה, ידע חדש שלא ניתן לייצר בכפייה או בלחץ. לכן, בכל קבוצה מותר ואפילו צריך שיהיו אנשים בעלי דעות "לא פופולריות", אך במקביל יש לאפשר לכל חבר בקבוצה את יכולת השיפוט האישי. ביזור - לכל חבר בקבוצה יש את הזכות לייצר פתרון משלו לפי האינטרס האישי שלו. ולא רק זאת אלא שביכולתו לנסות לשכנע, ואפילו להתחיל לייצר פתרון אישי משלו להוכחת טענותיו, ובלבד שלא יכפה אותו על האחרים. הביזור מאפשר לכל אחד להתמחות בתחום ספציפי ולשכנע את האחרים שהוא מומחה ושהפתרון שלו נכון. כך נוצר גם הידע האישי וכך הוא מופץ לכלולם. אם כולם יוכלו לחוות את כלל הפתרונות, הרי הפתרון שיבחר בסופו של דבר יהיה כנראה טוב יותר מכל פתרון אחר שתעלה על דעתך" (עמוד 86). אינטגרציה - כדי להיחשף לחוכמת הרבים יש צורך לקבץ את הידע שנוצר. אלא שאין אפשרות לקבץ ידע אלא למפות את המומחים , למפות את הפתרונות המוצעים ולאפשר בחירה. יש אנשים שממש מתמחים באינטגרציה של דעות (הרבה בלוגרים עושים זאת). זהו בעצם המהות של התיאום, לאסוף ולצבור מחדש את דעות הקבוצה על מנת להגיע להחלטה קולקטיבית. תיאום נכון נעשה תוך כדי שיתוף וקבלה מקסימאליים של מידע. חוכמת ההמון היא כלי בידי האדם המיומן בשימוש באינטרנט. היא מאפשרת בעצם לכל אחד לקבל החלטות מהירות, כאלו שיאפשרו לו להיות חלק מההמון מסביבו. וזאת בעצם חלק מהחוכמה עצמה. החלטות שרוב החברים מסביבך הציעו לך, הן החלטות שאם תקבל אותם לא תחשב לשונה ולא לפריק, אלא אחד מההמון, אחד מהחבר'ה. אם כך כדאי לקבל החלטות כאלו, לא? במהלך התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית והקמת הרשתות החברתיות, לפתע, כל משתמש יכול לבחון את מקבץ הדעות של המגיבים לשאלה או להודעה שלו. אז התברר שניתן לקבל את חוכמת ההמון, בצורה כמעט בלתי אמצעית. רשתות חברתיות ניצלו יכולת זו והשפעתה על המשתמש ואספו את כלל ה"המלצות חברתיות" לכל נושא מתוך כוונה להבין את השעתן. והשפעתן היתה רבה. המלצות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בצורות שונות חלק מהן כתובות ב"תגובות" לשאלה שנשאלה על ידי משתמש. הנה לדוגמא: כמשתמש מעוניין להבין באיזה בית מלון כדאי לו להשתכן במהלך טיול בארץ זרה שמעולם לא היה שם. הוא יכול לפנות לספרי טיולים, לסוכנות נסיעות והוא יכול להעלות את השאלה ברשת חברתית בפני כל אלו שנרשמו כחברים שלו. המהלך הזמן הוא יתחיל לקבל המלצות של חברים. כל המלצה שכזאת יכולה לזכות בתמיכת משתתפים אחרים. ככל שעובר הזמן יעלו יותר המלצות אבל רק לחלקן יצטברו הסכמות מעוד אנשים בצורת "Likes" או ממש מילולית, או בכך שעוד משתמשים יבצעו "Share" ז"א אומרת, יפיצו תשובה שמצאה חן בעיניהם לחברים שלהם ולאט לאט יתחילו להיראות "מדדי פעילות". אותם מדדים המראים איזה וכמה פעילויות נעשו עם כל אחת מהשאלות ו/או התשובות שניתנו לשאלה. ככל שיעבור הזמן, נוכל להבחין בהצטברות פעילויות ומדדי הפעילות יציגו לנו את הנתונים בצורה מהירה ושיטתית. שיטה זו מראה לנו מהר מאד את חוכמת ההמון. ובעזרתה ניתן יהיה לבחור מלון שהתאים לרוב הממליצים, כזה שאם אומר לכולם שבחרתי בו לא יתפלאו ויקבלו את הבחירה שלי. התהליך הזריז הזה הוא חלק מהותי משיטת קבלת החלטות הנהוגה כיום. בעזרת תהליך זה אנחנו זונחים לאיטנו את הקריאה בספרים ובאתרים מלאי מידע מייגע ומאפשרים לעצמינו לשאול ולקבל תשובות מהירות עליהם ניתן לסמוך שגם אם הן לא הכי איכותיות, הרי לפחות הן מקובלות על הרוב ומאפשרת לשואל להיות בטוח בבחירתו. וכך החלו הגולשים לעבור מקריאת מידע רב, לקריאת עדכונים קצרים, חדשות מידיות בכל תחום, להעלות ולצפות בסרטוני הדרכה קצרים ולעבור מקריאה של מידע להמלצות חברתיות ממוקדות. היכולת לקבל החלטה באמצעות חוכמת ההמון הפכה לאחד הסממנים החשובים ביותר של תקופת הרשתות החברתיות הדיגיטליות ומיקדה את הידע החברתי בטיבו של מוצר מסויים, על הדרך בו כדאי להשתמש בו, היכן וכמה להשתמש בו, הופך להיות חשוב ולפעמים יקר יותר מהמוצר עצמו. הידע נעשה האמצעי החשוב יותר עליו מקבלים תגמול והוא זה שניתן לסחור בו. הידע הועבר בתצורה של חוכמת ההמון ברשתות החברתיות. הרשתות החברתיות התחילו למעשה עם הופעת אתרים כגון Theglobe.com, GeoCities, Tripod.com, שאפשרו לכל משתמש להיות חבר משמעותי בפורום. כך, בעוד שבאתרים הגדולים והוותיקים שימשו הפורומים כקבוצות דיון המנוהלת בידי בעל הקבוצה, באופן שבו ניתן היה להעלות אליהם רעיונות ודעות אך לא לשלוט בתכנים, הפעם היה זה המשתמש – כל משתמש – שיכול היה לפתוח קבוצת דיון ולנהל אותה. בהמשך החלו להתפתח רשתות מתוחכמות יותר, כמו myspace, שהייתה הרשת החברתית המובילה בשנות ה-90 של המאה העשרים ובהמשך מיתגה את עצמה כרשת חברתית הממוקדת בנושאי מוזיקה. מכאן, כבר כל משתמש יכול היה לפרסם תוכן אישי, לנהל את ממשק המשתמש בעצמו, ולהיעזר בתוכנות "חופשיות" המבוססות על קוד פתוח (תוכנה המתפתחת על בסיס קוד שנוצר על ידי משתמשים עצמאיים, רבים) כדי לייצר ולשווק תוכן. כך החלו להתפתח אתרים אישיים של משתמשים שפרסמו מידע אטרקטיבי ומשתמשים החלו לכתוב "בלוגים" (יומני רשת) ראשונים, שכללו תוכן אישי, רגשי, מקומי, ומידי. אלו התחילו את הדור השני של רשת האינטרנט – דור השיתופיות. דור זה מאס בשיטת "הפורומים", שהיו בבעלותם ובשליטתם הבלעדית של האתרים והפורטלים הגדולים, ושלא אפשרו למשתמשים לשלוט, לערוך, להפיץ או להיות בעלים של התכנים. ההמון החל לעבור לבלוגים, ובהמשך לדור החדש של הרשתות החברתיות המקוונות דוגמת לינקדאין, טוויטר,. ואז בסוף המאה ה20 פרצה לתודעה רשת החברתית הגדולה ביותר היום – פייסבוק. פייסבוק התבססה על תשתיות קיימות, והבשורה המשמעותית ביותר שלה הייתה קשורה בממשק המשתמש; פייסבוק העניקה לכל משתמש מרחב אישי אוטונומי, המאפשר לו לנהל דיונים שונים בו זמנית, לעקוב אחר משתמשים רשומים אחרים, ובעצם לאפשר עדכונים מידיים ומהירים של כל תוכן שפרסם כל אחד החבר באותה רשת חברתית. הבשורה שהביאה פייסבוק התפשטה במהירות, וחיים וירטואליים שלמים החלו להתקיים על "הקיר האישי" של כל משתמש וב- Newsfeed שלו. גם הדינמיקה החברתית שועתקה אל תוך הרשת: רמת הפופולריות המקוונת החלה להוות מדד קריטי ליכולתו של המשתמש להפיץ מידע, להיות פופולרי, להשפיע ולהוביל שינויים חברתיים. שינויים אלו, שפייסבוק הייתה ממבשריהם, יצרו שינוי מהותי בתפיסה של גולשי האינטרנט את הנוכחות שלהם ברשת האינטרנט – ומכאן חשיבותם. פייסבוק הפכה את הרשת מהמקום בו באים המשתמשים "לבקר" בכדי לצרוך תוכן, למקום "של המשתמשים"; הרשת הפכה למקום "שלנו", שבו יש לנו מרחב פעולה אישי וכמעט בלתי מוגבל. בתחילת המאה ה 21 החלה רשת פיסבוק להוות בית למעל 2 מיליארד אנשים שהיו מבלים בדף הבית שלהם ("הקיר") הפשוט, הברור, המונוכרומטי שלהם. במקביל, רשת טוויטר, למעשה הגדירה מחדש את מושג ה-"חדשות" (News). לפתע, לא כל ידיעה עיתונאית פורמלית הוגדרה כחדשות, אלא גם ידיעות שעניינו משתמש מסוים, שהעביר את הידיעה ובכך עניין משתמשים אחרים. הידיעות שעניינו את הגולשים הן שנהפכו לחדשות, גם אם הן היו טריוויאליות, מקומיות, או פשוט "מוזרות". ה"מצייצים" החלו לקבוע את סדר היום הציבורי, והם התפצלו באופן טבעי לקהילות רבות, שניהלו אותו במקביל ובו-זמנית. מפאת התוכן האישי שהופץ בהן, סייעו הרשתות החברתיות לפתח ולחזק את קהילות המשתמשים, עד שנעשו לחלק מההגדרה העצמית שלהם. תוך יצירת עולם וירטואלי של משלהם. עולם שחברים בו אנשים מרוחקים מאיתנו אבל להם ולנו יש משהו משותף. תוכן משותף, צורך משותף, תחביב או כל עניין משותף שאנחנו בוחרים בו. בניגוד לעבר, לפני עידן הרשתות החברתיות הדיגיטליות, שאז נאלצנו לחפש חברים ליד הבית, בשכונה או ברחוב הסמוך, ולא תמיד מצאנו כאלו המתעניינים ממש באותם נושאים המעניינים אותנו, כיום ניתן למצוא חברים בכל נושא ולכל מטרה. מאחר ורשתות חברתיות גדולות יוצרות מעין מציאות משלהם, הרי שניתן לצפות שיהיו בהם גם חוקים פנימיים. אז יש את המשתתפים הפסיביים, אלו שקוראים בשקיקה כל סטטוס שעולה בין החברים אבל לא תמיד מגיבים אקטיבית. אמנם לא אקטיבית אבל החלט קולטים את הטרנד ונוהגים לפיו. אז מי קובע מ יהיה טרנד. התופעה הזו מתפתחת בין אלו שלוקחים חלק יותר אקטיבי בין חברי הרשת החברתית. אלו שמוכנים להגיב על דברים שנכתבים או נאמרים. אלו שלא רק יודעים להגיב אלא כאלו שמחליטים על מה כדאי להגיב. אנחנו קוראים להם "שומרי הסף" Gate keepers . הם יודעים לזהות את הלך הרוח בין כל החברים הפסיביים, קוראים את הסטטוסים השונים, מחברים בין תחושות לבין טקסטים ומקדמים את הנושאים שנראים להם. לרוב, שומר הסף חברים בכמה קבוצות של רשתות חברתיות וידעים ליצור מיתוג עצמי והשפעה חברתית. את המיתוג הם יוצרים בדרך של השקעה בניהול הקשרים החברתיים שלהם [Networking] , בהתמחות בנושאים רלוונטיים, בעדכונים רבים בנושאים, בשיתוף והפצה של מידע בין חברים. שומרי הסף חשובים ליצירה ותחזוקה של רשת חברתית אך גם מטים את הנושאים, מגבירים את התלות בהם ומקדמים טרנדים חברתיים המתאימים לתפיסת העולם שלהם. חברות המתחזקות את הרשתות החברתיות מנסות לאתר כמה שיותר מהר את נושאי השיחה העיקריים, להבין האם יש לנו תחושות חיוביות ונעימות בקשר לאותו אירוע או אדם ולנסות לחזות את הטרנד הבא שכולם ידברו עליו או לפחות את הנושא שממש מעניין אותנו כרגע. אתם מבינים כמובן שהם עושים זאת כדי להציע לנו לקנות מוצרים או לצרוך שירותים שיתאימו לנו. כך אנחנו נהנה, מכיון שהשירותים או המוצרים אולי יתאימו בדיוק למה שאנחנו והחברים שלנו בדיוק רוצים. ותאגידי הני- מדיה כמובן יהנו מקניית מוצר או השרות. החשוב מכל הוא להבין שרשתות חברתיות הם חלק מחיינו בעולם הדיגיטלי ולכן ההתנהגות היום יומית שלנו מושפעת מההתנהגות שלנו שם, בין ניבכי הרשת החברתית. הצעירים שחיים בתוך רשתות חברתיות יטו גם במציאות היום יומית שלהם לקבל החלטות בקבוצה, לנסות ולמתג את עצמם גם בכיתה או בבילוי, כדי להשפיע על האחרים. הם ילמדו טוב יותר בדרך של למידה חברתית, יהנו לקבל מידע משומרי סף ממותגים ויעריכו מקור מידע ממותג , ז"א כזה שאומרים עליו שהוא טוב וחשוב יותר מזה שיש לו תארים ואומר על עצמו שהוא המומחה. המיתוג העצמי כדי להשתתף ב"משחק" חוכמת ההמונים, יש צורך להכיר את המשתמש. להבין את תרומתו ולדעת עד כמה המידע שיש לו והתמיכה שאקבל ממנו יכולים לעזור לי. כדי לדעת זאת, על המשתמש להיות "ממותג" בעיני החברים שלו. כי אם לא יהיה ממותג, השאלה שלו תעלם בין כל שאר השאלות, או שחבריו לא ירצו להשקיע בו את זמנם\ ולא יתנו את דעתם / המלצתם. להיות אחד מתוך כל כך הרבה אחרים עלול ליצור מצב שבו לא ישימו לב אלי, לא יתייחסו לדבריי ולא יגיבו לצרכים שלי או לסכנות שאני נמצא בהם. בעידן הדיגיטלי למיתוג האישי יש מקום קריטי. כל אחד מאיתנו, מנסה בעצם ליצור מיתוג לעצמו בתוך הקהילה שבה הוא חבר ברשת החברתית הדיגיטלית. תהליך המיתוג מחייב היכרות של הנושא המדובר, אקטיביות מול האחרים, מתו המלצות וטיפים, הכנסת מידע חדש וממוקד בהקשר רלוונטי. תמונות עוזרות מאד, קטעי ןידאו קצרים (Stories) יכולים להמחיש את יכולותיי, תגובות מהירות, עדכניות, ממוקדות, חשובות כדי לשמור על הרלוונטיות של דברי לאורך זמן. אם כך, תהליך מיתוג עצמי ברשת חברתית או בקהילות דיגיטליות הוא לא תהליך שנועד לבדל את היחיד ולהפוך אותו לשווה יותר מאשר שאר הפרטים אלא בדיוק הפוך. תהליך המיתוג העצמי נועד לאפשר לחברים הרשת החברתית הגדולה או בקהילה הדיגיטלית הממוקדת להכיר את כל אחד מהחברים, את יכולותיו, את הידע שיש לו ואת תרומתו בשעת הצורך. כמובן, שאי אפשר למתג את עצמך בלי לתרום מהידע שיש לך לאחרים. כי אחרת לא יוכלו לדעת מי אתה או אם תתחיל בתהליך שיווקי אגרסיבי העלות שלו תהיה כל כך גדולה שלא ברור אם הדבר כדאי. אבל אם נזכור שמדובר ב"מערכת מורכבת מסתגלת" שבה יש קשר בין כל הפרטים לטובת כולם, הרי הדרך הנכונה וטובה ביותר ליצור מיתוג עצמי, לאפשר לאחרים להכיר אותך ואת יכולותיך ולהיעזר בך בשעת הצורך [או לעזור לך בנושאים שאתה צריך] היא להתמחות בנושא רלוונטי, לתרום מהידע שלך לאחרים, לענות על שאלות בנושאים הממוקדים בידע שלך, כשיש לך תשובה. לתרום אפילו עבודה שעשית, קוד תוכנה שכתבת, המלצה או הצעה שאתה מבין בה לכל שאר החברים ברשת החברתית שלך וכך כל אחד אחר, גם מכיר אותך, גם יודע להיעזר בך וגם לעזור בך בשעת הצורך. אבל יותר מהכל אנחנו נמצאים ברשת חברתית שבעת הצורך של כולם, כמו: מחאה, סכנה או התארגנות למסיבה, מכיר כולם את יכולתו של האחר, יכולים לעזור ולהיעזר ולהגיב בצורה מהירה וממוקדת. דוגמאות לזה יש הרבה" תופעה שכזו עמדה בבסיס המחאות החברתיות כנגד הממשל במדינות שונות. המחאות החברתיות נעזרו ברשתות חברתיות כדי ליצור מסה קריטית של השפעה. אפילו דברים קטנים ומהנים יותר כמו ארגון מסיבה או אירוע משותף, למידה משותפת או לצערי הרב גם ארגון מסוכן של אירועי טרור נעשה בצורה דומה ברשתות חברתיות. עכשיו אולי אפשר להבין טוב יותר מדוע אנשים מעלים כל כך הרבה סרטוני וידאו לרשת, מדוע כל כך הרבה אנשים תורמים קוד תוכנה בחינם, מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים להמליץ על טיולים, על שיטות להכנסת אוכל, רהיטים מעשי יד או בעצם, כל דבר שיש. כל אחד מהם לא רק תורם, אלא גם ממתג את עצמו, יותר תקשורת, יותר אמון, מאפשר לאחרים לעזור לו ותורם ללכידות של הקהילה הדיגיטלית או אפילו של הרשת החברתית כולה. המיתוג הוא צורך כל כך חזק בין אלו המתנסים בהשרדות חברתית ברשתות חברתיות. המיתוג מאפשר להיות מובחן, להיות משפיע, להיות זה שיקבל פתרונות מהירים, להיות זה שיוכל ליצור פתרונות עם אחרים. אבל הקבוצות גדולות והצרכים החברתיים והאישיים רבים. רשתות חברתיות החלו להפצל ובעזרת האינטרנט להתמקד בתחומי עניין חברתיים רבים מספור. כל כך רבים עד שעין האדם כבר חדלה מלראות אותם.

ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום האפליקציות התרחשה עם הגיעו של הסמארטפון לחיינו, שבישר את הדור השלישי של האינטרנט – דור האפליקציה. דור זה התמקד הן בפיתוח טכנולוגי והן בפיתוח התוכן הטוב והמתאים ביותר למסך הסמארטפון. גודלו של המסך, תחילה 4 אינץ' ובהמשך גדול יותר, הציב אתגר לא פשוט בפני המפתחים; הקושי שבהתאמת אתרי האינטרנט לגודל המסך לא אפשר לגולשי הסמטארטפון להשתמש כראוי במידע ובכלים שסיפק להם האינטרנט, ויצר צורך חדש לממשק שיאפשר למשתמש גישה נוחה לרשת, מכל מקום ובכל זמן. הפתרון לבעיה זו נמצא באפליקציות, ופיתוח אפליקציות המותאמות לשלשת הצרכים הבסיסיים בתקשורת יעילה ומידית. בשנת 2012, הוטבע בכנס המובייל בכנס Mobile World Congress בברצלונה המושג SO.LO.MO. (Social Location Mobile) שמבטא את השילוב בין חוכמת ההמון לבין יכולת הניידות של המשתמש, בהתאמה למיקום פיזי ספציפי = ניידות, מיקום וחברה. ז"א אפליקציות המאפשרות להעזר בפתרונות חברתיים, תוך כדי התאמה למיקומו הפיזי של המשתמש ובמעבר ממיקום אחד למיקום אחר [ניידות]. אפליקציות אלו הפכו את הטלפון הנייד לממש חכם. לסמארטפון הפך לאחת הדרישות המרכזיות של הדור השלישי. באמצעות האפליקציות הפכו מכשירי הסמארטפון לכלי עבודה מרכזי בחיי המשתמשים, משום שהיא סיפקה להם את האפשרות לצרוך ולהעביר את המידע הטמון באתרי האינטרנט בצורה ממוקדת, מהירה, וחסכונית. במקרים מסוימים החלו האפליקציות לפעול במנותק מרשת האינטרנט; למשל, האפליקציה WAZE, המאפשרת איור מידי של מיקומו של הנוסע, יעד הנסיעה שלו, והדרך המתאימה ביותר לנסיעה, מספקת את שירותיה שלא באמצעות אתר אינטרנט, אלא באמצעות האפליקציה בלבד, כך שתנאי הכרחי לשימוש בשירותי הניווט של האפליקציה הוא שימוש במכשירים ניידים המחוברים לרשת אלחוטית. כאמור, האבולוציה הטכנולוגית לא עצרה ברשתות החברתיות; "חיי המדף" של מוצר על המדף הווירטואלי אינם ארוכים, ויש לחדש ו"להמציא את הגלגל" בכל פעם מחדש בכדי להישאר מעודכנים. הפעם היו אלו האפליקציות שהביאו את החדשנות הטכנולוגית, וחברת YAHOO הייתה בין הראשונות לזהות את הפוטנציאל שלהן, ושפיתחה "אפליקציה" כדי לחבר בין משתמשים לבין תוכן אינטרנטי ממוקד. האפליקציות שהעמידה החברה לרשות המשתמשים היו מעין כלי עבודה דיגיטליים שאפשרו למשתמש לארגן את לוח הזמנים שלו, לקבל עדכונים מאתרים שונים, לכתוב פתקים על גבי מסך המחשב, וכדומה. אפליקציות אלו היו אמנם שימושיות מאד ברמה העקרונית, אך לפוטנציאל זה לקח זמן להתממש. וכמו ברשתות החברתיות, כך גם בתחום האפליקציות הייתה זו פייסבוק שהביאה את הבשורה, בכך שנקטה במהלך נועז וחדשני באותה התקופה: הנהלת החברה החליטה שבמקום להסתיר את המידע שהצטבר אצלה בנוגע למשתמשים שלה, היא מוכנה לאפשר למפתחים גישה מסוימת למידע – ובתנאי שאלו יפתחו אפליקציות שיהיו שימושיות למשתמשים. ההצלחה הגדולה לא איחרה לבוא: מפתחים זריזים ונבונים עשו שימוש מושכל בתועפות המידע שהעניקה להם פייסבוק ופיתחו אפליקציות שאפשרו למשתמשים לדעת, למשל, מי חולק אתם את אותו תאריך יום ההולדת, ואת האפשרות לחגוג יחד. אפליקציות אחרות אפשרו אף לקנות מתנות וירטואליות, ואחרות הראו עצי מבנה של קשרים בין המשתמשים. אפליקציות מתוחכמות יותר אפשרו למשתמשים לשחק בינם לבין עצמם ואף לקשר מידע מאתרים אחרים. השימוש באפליקציות החל רווח, ובישר את הדור השלישי של האינטרנט. בדומה לתחזיתו של אשטון, הייתה זו תחילתו של עידן וירטואלי שביקש להרחיב את מנעד האפשרויות העומדות לרשותנו במציאות, באמצעות שילוב המידע ואפשרויות התקשורת עם פעילות פיזית בעולם הממשי. השילוב הזה היה בסיס לפרויקטים שונים, למשל פרויקטים העוסקים במציאות רבודה (Layered) ומועצמת, והוא כונן מרחב אקולוגי חדש. האפליקציות הפכו מתוחכמות יותר, נעזרו בשירותי ניווט, המלצות חברתיות והיו ניידות יחד עם הטלפון בחכם. המיזוג בין שלשת התחומים הללו אפשר שילוב רב יותר של מידע וירטואלי שהיה מאוחסן בשרתים מרוחקים אך היה זמינים למשתמשי האינטרנט, לבין המציאות הפיזית ביום יום. אפליקצית Moovit היא אפליקציה הדומה ל-WAZE אך משמשת דווקא את המשתמשים שאינם נוהגים: כמו WAZE, גם Moovit היא שירות אפליקטיבי בלבד, אך מטרתו היא לסייע לבעלי מכשירים ניידים לתכנן מסלול באמצעות רוב סוגי התחבורה הציבורית, וזאת באמצעות שימוש במידע שמועבר אליה בזמן אמת מלוחות הזמנים של כלי התחבורה השונים ומחיישנים רבים, המאפשרים לאפליקציה לדעת היכן נמצא כלי התחבורה הרלוונטי ביחס למיקומו הנדרש, ואף לחשב את זמן הגעתו ליעד.

חברת (VPL Research (Virtual Programming languages בראשות לנייר, החלה בסוף שנות ה-80 ליצור סביבה מעין "טבעית" ששם ניתן היה לשחק במשחק דיגיטלי ו"להרגיש" את הסביבה "הרגילה". הכל במרכאות מאחר וכל הפיתוח היה ממוחשב ומבוסס על סרטוני וידאו ותמונות דיגיטליות המאפשר אשליה של עולמות חדשים או אפילו עולם טבעי. משם, החל תהליך פיתוח עד שהעולם של תחילת המאה ה- 21 הוא כבר עולם מרובד (Layered): עולם שבו המציאות הפיזית הפכה להיות רק רובד אחד – הבסיסי ביותר – בחווייתו של הפרט, כאשר מעליה נערמים בזה אחר זה רובד של מידע אישי, מידע ציבורי, מידע בטחוני, ומעליהם רבדים נוספים של מידע הקשור למקום שבו אנו נמצאים ולחוויה שלנו. נוכל להבין את המציאות הוירטואלית במספר רמות: הרמה הראשונה היא זו שבה אדם נמצא כולו בתוך מציאות וירטואלית, חי בה, משחק ולומד בתוכה. ברמה זו אין הבדל בין המציאות הוירטואלית למציאות הפיזית, אך גם אין התיחסות למציאות הפיזית. ברמה זו יכול האדם לחשוב ולפעול כאילו הוא מישהו או משהו אחר מעצמו, אך רמה זו אינה משפיעה על המציאות הפיזית. בשנים האחרונות החלה טכנולוגית המציאות הוירטואלית VR לעלות רמה באמצעות היכולת לבצע התאמה ושילוב בין המידע הוירטואלי הקיים באיחסון שרתי המידע לבין הסביבה הטיבעית , הפיזית שלנו עד כדי יצירת סביבה "חכמה" מותאמת לצרכי המשתמש. המציאות המועצמת או המתוגברת Augmented Reality . במצב זה הטכנולוגיה מאפשרת להטמיע את המידע הוירטואלי בתוך העולם הפיזי שלנו באמצעות עזרים אישיים, לשנות את הכילות שלנו , להעצים את כוחותינו ולהשפיע על ההתנהגות בפועל בעולם הפיזי. דוגמא מעניינת לכך היא משחק הפוקימון-גו, המשלב בין המצלמה שבמכשיר הנייד למידע שמתקבל בזמן אמת מאפליקציית מיקום, Google Street View, המכירה מפות ורחובות. האפליקציה יצרה למעשה שילוב וירטואלי-מציאותי בזמן אמת, תוך התאמה מלאה בין התוכן הרב ברשת האינטרנט לבין המציאות היומיומית של המשתמש. חיבור זה שידרג מיד את חווית השימוש, והוא קיים גם באפליקציות אחרות, כגון כאלו המציעות הדרכה בזמן אמת לתיקון תקלות, אספקת מידע על אנשים ואירועים תוך כדי שיחה, העברת מידע עירוני למכשיר בזמן ההליכה, ועוד. סביבה זו תיתן פתרונות אוטונומיים מבוססי ניתוח רציונלי של מידע בהתאמה אישית ותאפשר קישור קבוע ומתמשך בין חפצים, אנשים, אירועים, ומידע. היא תתאפשר הודות לשיטות ניתוח חדשניות של BIG DATA, מערכות ענני מידע, ואלגוריתם בינה מלאכותית ויצירת ממשק ויזואלי אינטגרטיבי בין המידע הוירטואלי לבין המציאות הפיזית שלנו. למציאות המועצמת יתרונות רבים, למשל, אם נרצה להפעיל אפליקציה כדי לדעת מתי יגיע האוטובוס לתחנה, נוכל לקבל לא רק את זמן ההגעה המדויק של האוטובוס ואת מיקומו ברגע הבדיקה, אלא נוכל לקבל את המידע באופן שוטף מיד כאשר נפנה את עדשת המצלמה של הסמארטפון שלנו לכיוון תחנת האוטובוס גם מבלי לבקש. שטף המידע הקבוע יאפשר לנו להבין את הסביבה שלנו ולהתאימה בצורה מתוחכמת יותר לצרכים שלנו. נשמע כמו מדע בדיוני? ובכן, העתיד כבר כאן. בשנת 2016 רשמה חברת גוגל פטנט על עדשה שניתן להדביק לעדשת העין ולהפעיל אותה כאילו היא סמארטפון בפני עצמו וכך לקבל מידע כאוות נפשנו בכל רגע נתון ובכל נושא המעניין במהלך החיים היומיומיים. ואם נגדיל לעשות ונחבר לכך גם משקפי מציאות וירטואלית (VR Virtual reality) נוכל כבר לבנות מציאות אישית חדשה משלנו ואף לשתף בה אחרים. בעזרת הטכנולוגיה הזאת נוכל לא רק לקבל מידע מהסביבה ולא רק להתעדכן ולהוסיף מידע לסביבה, אלא לשנות ממש את מאפייני הסביבה גם באופן מדומיין [בעזרת המשקפיים המיוחדות ובאמצעות סנכרון בין האפליקציה לתמונת המציאות המתקבלת בעד עדשת המצלמה]. נוכל לשבת בבית קפה, להתבונן בעוברים ושבים ברחוב, ולקבל מידע על אנשים שהמצלמה זיהתה [באמצעות מאגרי תמונות באינטרנט] ובאותו הזמן לייצר תוכן חדש או להציע לאחרים לראות את המציאות ממש מבעד לעינינו. נשמע מוזר? ראו את משחק הפוקימון GO וכמה שחקנים הוא סחף! כך בדיוק הוא בנוי, ולכן נראה שהמשחק הזה מהווה אבן דרך חשובה בהשפעת הטכנולוגיה על המציאות שלנו. היכולת של הטכנולוגיה לשנות את נקודת המבט המסורתית על המציאות, לבנות מציאות חדשה ולחיות לפי קוד התנהגות אחר. בעבודה, למשל, יוכלו עובדים חדשים להתלמד וללמוד את סביבת העבודה בעזרת הטכנולוגיה, תוך כדי שמוזרם מידע בזמן אמת ובהתאמה לפעילות שלהם במציאות; הסברים, סרטוני הדרכה ואפילו הנחייה מלאה להפעלת מכשירים יוכלו לסייע לעובד החדש תוך כדי עבודתו. שינוי מהותי עשוי להתחולל גם בין כתלי בית הספר – אפשר כבר לדמיין ילדים המטיילים בטבע ולא בכיתת הלימוד, והמקבלים את כל המידע הלימודי שהם זקוקים לו באופן החווייתי ביותר שאפשר; עדשת המציאות המוגברת תספק להם סיפורים וסרטונים הרלוונטיים בדיוק למקום שהם נמצאים בו – במקום לשמוע תיאור של התפתחות צמח כלשהו, יוכלו הילדים לחוות ממש בעזרת הטכנולוגיה את מעגל החיים של הצמח ואת מקומו במעגל האקולוגי

עידן הטכנולוגיה החכמה הגיע. טכנולגיה חכמה כזו המסוגלת להתאים את הפתרון אלינו באמצעות מעקב צמידי אחר הצרכים שלנו, שימוש אוטומטי במידע חברתי, סקירה מהירה של פתרונות אפשריים והתאמה אישית. אלינו! ובעצם, טכנולוגיה חכמה איננה רק טכנולוגיה חדשה\ אלא בעיקר, שיטות חדשניות לשימוש אינטגרטיבי של מערך טכנולוגיות קיים. אז מהו מערך של טכנולוגיות? טכנולוגיה חכמה מתחיל עם איסוף נתונים, להעביר אותם למקומות אחסון גדולים במטרה שתוכנות ייחודיות ינתחו אותם, ולקבל את התוצאות תוך כדי תנועה ואף לאפשר ביצוע איכותי ומולח, הינו המרכיב המהותי של "מערכת חכמה". אך ישנו מרכיב נוסף. כדי שתהליך כזה יתאפשר, על המערכת ה"חכמה" להיות "מודעת" לסביבתה בכל רגע; עליה להיות מודעת גם לשינוי הקטן ביותר, כיוון שעליה לפעול באופן רוחבי, לקבל נתונים באופן שוטף, ולהשוות נתונים רבים בכל רגע נתון. יכולת זו של המערכות ה"חכמות" היא לא פחות ממדהימה; היא עולה ביכולת הדיוק שלה על המוח האנושי, שאינו מסוגל לערוך השוואה כה מרובת משתנים לאורך זמן, ולכן מערכת כזו טועה הרבה פחות מהמוח האנושי בזמן אמת ואף צפויה לחזות טעויות שעלולות להתרחש בעתיד הקרוב. ולא פחות חשוב מכך – מערכות חכמות יודעות גם לשנות את מיקומן במרחב בצורה אוטונומית, כלומר, בתהליך ביצוע עצמאי המתבסס על חיבור קבוע למערכת התומכת בתהליך (למשל, מערכת של מידע, חיישנים, מערכות חכמות אחרות, תבונה אנושית, ועוד). למערכות "חכמות" צורות רבות: הן יכולות להיות מנוע או מכונית שלמה, טורבינת חשמל או משאבת נפט, ואפילו חיישן חכם, שמסוגל להיכנס לגוף האנושי, לנטר את הפעילות בו, הגופנית ולהפיק דוחות נתונים. בראש הפירמידה עומדת הבינה המלאכותית. טכנולוגית ה - IOT [[Internet of things, מאפשרת לנו בעצם, להפוך את הסביבה הטבעית, הפיזית, לסביבה חכמה ואולי אפילו סביבה אוטומטית עבורנו. מבלי לתחום אזורים או לבנות קירות אנחנו מתחילים לייצר סביבה המסוגלת להתנהג כאילו אנחנו בתוך חדר סגור, מוגן ומנוטר תמיד. ככל שהטכנולוגיה הזאת מתרחבת [כבר כיום יש דיווח על כ-50 מיליארד חיישנים שכאלו המצויים בסביבתנו], יותר מידע משודר ונקלט באמצעים השונים והסביבה שלנו נעשית מנוטרת, מוגנת ואוטונומית. זוהי סביבה שביכולתה לפעול לטובת איכות החיים שלנו, בעבודה ובחיי הפנאי, גם ללא התערבות ישירה שלנו. בנשימה אחת עם ה-IOT אפשר לומר שגם ה "מציאות רבודה" (Layered Technology) וכן "מציאות מוגברת" (Augmented Technology), כשבאמצעותם ניתן לשלב את המידע המצוי במאגרי נתונים והאינטרנט עם חיי היומיום. למשל, אם נרצה להפעיל אפליקציה כדי לדעת מתי יגיע האוטובוס לתחנה, נוכל לקבל לא רק את זמן ההגעה המדויק של האוטובוס ואת מיקומו ברגע הבדיקה, אלא נוכל לקבל את המידע באופן שוטף מיד כאשר נפנה את עדשת המצלמה של הסמארטפון שלנו לכיוון תחנת האוטובוס גם מבלי לבקש. שטף המידע הקבוע יאפשר לנו להבין את הסביבה שלנו ולהתאימה בצורה מתוחכמת יותר לצרכים שלנו. נשמע כמו מדע בדיוני? ובכן, העתיד כבר כאן. בשנת 2016 רשמה חברת גוגל פטנט על עדשה שניתן להדביק לעדשת העין ולהפעיל אותה כאילו היא סמארטפון בפני עצמו וכך לקבל מידע כאוות נפשנו בכל רגע נתון ובכל נושא המעניין במהלך החיים היומיומיים. ואם נגדיל לעשות ונחבר לכך גם משקפי מציאות וירטואלית (VR Virtual reality) נוכל כבר לבנות מציאות אישית חדשה משלנו ואף לשתף בה אחרים. בעזרת הטכנולוגיה הזאת נוכל לא רק לקבל מידע מהסביבה ולא רק להתעדכן ולהוסיף מידע לסביבה, אלא לשנות ממש את מאפייני הסביבה גם באופן מדומיין [בעזרת המשקפיים המיוחדות ובאמצעות סנכרון בין האפליקציה לתמונת המציאות המתקבלת בעד עדשת המצלמה]. נוכל לשבת בבית קפה, להתבונן בעוברים ושבים ברחוב, ולקבל מידע על אנשים שהמצלמה זיהתה [באמצעות מאגרי תמונות באינטרנט] ובאותו הזמן לייצר תוכן חדש או להציע לאחרים לראות את המציאות ממש מבעד לעינינו. אפשר כבר לדמיין ילדים המטיילים בטבע ולא בכיתת הלימוד, והמקבלים את כל המידע הלימודי שהם זקוקים לו באופן החווייתי ביותר שאפשר; עדשת המציאות המוגברת תספק להם סיפורים וסרטונים הרלוונטיים בדיוק למקום שהם נמצאים בו – במקום לשמוע תיאור של התפתחות צמח כלשהו, יוכלו הילדים לחוות ממש בעזרת הטכנולוגיה את מעגל החיים של הצמח ואת מקומו במעגל האקולוגי. נשמע מוזר? ראו את משחק הפוקימון GO וכמה שחקנים הוא סחף! כך בדיוק הוא בנוי, ולכן נראה שהמשחק הזה מהווה אבן דרך חשובה בהשפעת הטכנולוגיה על המציאות שלנו. היכולת של הטכנולוגיה לשנות את נקודת המבט המסורתית על המציאות, לבנות מציאות חדשה ולחיות לפי קוד התנהגות אחר. בעבודה, למשל, יוכלו עובדים חדשים להתלמד וללמוד את סביבת העבודה בעזרת הטכנולוגיה, תוך כדי שמוזרם מידע בזמן אמת ובהתאמה לפעילות שלהם במציאות; הסברים, סרטוני הדרכה ואפילו הנחייה מלאה להפעלת מכשירים יוכלו לסייע לעובד החדש תוך כדי עבודתו.

ואז הגיעו הנתונים ואיתם שיטות מתוחכמות מעולם הסטטיסטיקה, עיבוד המידע, למידת מכונה ולמידת עומק, שאיפשרו ניתוח כמות רבה של נתונים. מהם נתונים מספריים, מהם נתונים לא מובנים כגון שיחות ופוסטים ברשתות חברתיות. ניתוח מידע כה גדול [Big Data] , אפשר לאלו שיכלו לעשות זאת, לגלות עולם של קשרים חדשים, מגמות התנהגותיות ואפילו לנבא התפתחות של התנהגות עתידית. בין אם מדובר בהתנהגות צרכנים, קהילות אזרחיות או תנועות אויב. הבעלות על נתונים אלו והיכולת לנתח אותם החלו לשנות את פני השוק. מיומנות איסוף וניתוח הנתונים החלה לפני כמה מאות שנים, אבל היכולת להבין את משמעותם של מצבורי נתונים ולהתמודד עם איסופם וניתוחם החלו בסוף המאה ה 20 עם מנועי החיפש הגדולים ובראשם גוגל, אך לאחר מכן חברות תקשורת, רשתות חברתיות ועוד. פרופ Kortan, טען עוד בשנת 2010 במאמרו: When Corporations Rule the World שבעלות על נתונים אלו יאפשרו לחברות קטנות להפוך במהרה לתאגדי "הניו מדיה" המוכרים. תאגידי הניו מדיה החזיקו במאגרי המידע וביישומי התקשורת הגלובליים כבר הפכו את העולם לשכונה / כפר אחד יחד עם ההבנה שתאגידים אלו שהיו בעלי השליטה במידע הרב שנמצא ברשת האינטרנט, הם אלו המנהלים את השכונה החדשה. התחרות הבלתי פוסקת אחרי העושר, איפשרה ליותר אנשים שהבינו מהר יותר את הפוטנציאל היישומי של רשת האינטרנט למכור את פיתוחיהם לתאגידים הגדולים, להתעשר, להשקיע שוב את כספם ביזמויות חדשות ולהרחיב את הפער הדיגיטלי בינם לבין אלו שעדיין לא הפנימו את השינוי שהחל. הפער הדיגיטלי גרר אחריו שינוי במבנה הסוציואקונומי בחברה. אלו שהבינו וידעו להשתמש בישומים הדיגיטליים ולנצל בעזרתם את הגלובליזציה הרויחו ובגדול. אלו ידעו לדוגמא לקנות סחורות בשליש ממחירן רק בגלל הידע לחפש, לאתר ולמצוא באינטרט, קהילת סוחרים שידעו להפנות את המחפש לארגון הנמצא אי שם ומייצר את הסחורה הנדרשת בעלות נמוכה ביותר בגלל כוח האדם הזול שנמצא שם או בגלל תנאי מזג האויר הטובים שם. הידע הזה לנצל את יכולותיה של רשת האינטרנט על היישומים המגוונים שלה היתה עוד נדבך בהרחבת הפער בחברה ובמקביל בהגדלת בריכוז הכוח בתאגידים טראנס-לאומיים, תאגידי תקשורת וניו- מדיה ותאגידי מסחר וזירות דייגטליות למסחר גלובלי. תאגידים אלו קראו תיגר על מוסדות מקומיים כמו ערים ומדינות ויכלו להציב קדימויות כלכליות וסביבתיות המאפיינות את בעלי הידע הדיגיטלי ובעלי האמצעים, לפני צרכים מקומיים המאפיינים את חסרי הידע הדיגיטלי וחסרי האמצעים. אלא שבמקביל למדינות ולאחר מכן לתאגידי הניו מדיה והתאגידים הגלובליים, רשת האינטרנט סיפקה גם אמצעי גלובלי, תקשורת מהירה והפצה מיידית של מידע להמון אחרים, לכל אחד שרצה וידע איך להשתמש. אנשים פרטיים יכלו להתנהג כאילו הם ארגונים גלובליים וקהילות הפכו את פעילותם לבעלות כוח והשפעה כמו של תאגיד. זמרים פופולריים הפכו לתאגידי מוזיקה כי מי כבר לא מכיר את ג'סטין ביבר שהחל את דרכו בסרטון באינטרנט. קהילות המונעות על ידי אינטרסים פוליטיים יכלו להיעזר ביישומי האינטרנט ולהפוך לגוף בעל השפעה רחבה ואף להפיל שליטים במדינות באיזור המזרח התיכון, תוך שהם תומכים באינטרסים הפוליטיים שלהם בעזרת שימוש ברשתות חברתיות להעברת המסר וליצירת קהל אוהדים רחב ומתוקשר. "האביב הערבי" היה למציאות פיזית במצרים, בטוניסיה, בלוב ובסוריה. ובתעשייה, התהליך היה מואץ אף יותר, אבל עם פערים משמעותיים. הטכנולוגיה החכמה שהתפתחה בתעשייה בתקופה של 5 השנים האחרונות מבוססת על מערכת בינה מלאכותית היודעות לקבל באמצעות חיבוריות IP, מידע מזוהה בזמן אמת מנקודות קצה הנמצאות במיכון תעשייתי מבוזר ואפילו שאינו נמצא במרחב פיזי אחד. המידע עובר ניתוח והפקת משמעויות בסיסיות על ידי אלגוריתמים מורכבים המבוססים על למידת מכונה והחלטות טכניות מועברות בחזרה לביצוע אוטומטי בזמן אמת. השינוי הגדול הוא במעבר מביצוע אוטומטי של פעולה רוטינית אחת, לביצוע תהליך מלא, המורכב ממכונות שונות, משלבי עבודה שונים עד לאוטומציה אוטונומית של תהליך עבודה שלם. רמת האימוץ של טכנולוגיות חכמות על ידי התעשייה, נמצא בתחילתו: במחקר שנעשה בתעשייה האמריקאית מתברר שכמחצית מהנשאלים מודעים ליתרונות הטכנולוגיה אך רק 10% מהארגונים נמצאים במצב של אימוץ ראשוני של טכנולוגיה חכמה בארגון. עוד 22% מהנבדקים טוענים שטכנולוגיה זאת היא חלק מהאסטרטגיה הארגונית ואילו 38% יבחנו אפשרות עתידית של טכנולוגיות חכמות. 55% ציינו את החיסכון במשאבים כגורם מרכזי, רק 15% התייחסו לייעול בקבלת החלטות, 13% חושבים שכך ניתן לחסוך תקציבים ו 11% רוצים לאמץ חדשנות . עם זאת, התעשייה הגלובלית המערבית אימצה טכנולוגיה חכמה והגדילה את יכולת התחרות שלה מהתעשייה המסורתית. ואז הגיעו הסינים. ב 10 השנים האחרונות ביצעו הסינים 678 עסקות רכישה של 360 חברות תעשייה ב-30 מדינות ברחבי היבשת האירופית, בשווי של 255 מיליארד דולר. הטכנולוגיה החכמה עוברת לתעשייה הסינית כפרי בשל והפעם, סין היא זאת שמגדילה את הפער ומרחיבה את יכולות הייצור והמסחר שלה בין השער בפרויקט יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) . אך במקביל מחויבת לתהליך הטמעה רחב היקף של שיטות עבודה וטכנולוגיה חכמה. יותר ויותר מתברר שלא די בפיתוח או ברכישות של טכנולוגיות חכמות, אלא שאימוץ טכנולוגיות חכמות מחייב מעבר של תהליך אימוץ והטמעה מורכב, יסודי ולאורך זמן. טכנולוגיות חכמות נמצאות עדיין בשלב של Technology Trigger, זהו השלב הראשון של הפריצה לשוק שבו הטכנולוגיה מייצגת תגלית ועדיין נדרש proof-of-concept . במהלך הטמעה של טכנולוגיות כאלו יש צורך בהתאמות רבות של מיכשור ושירותים לתעשייה, לאורח החיים בבית, לצרכי העיר החכמה, תוך כדי יצירה של חסכון בזמן וקביעת עיתוי נכון, חיסכון באנרגיה, ניטור פיננסי, בריאות ואיכות חיים, איתור תקלות וסכנות .

השלב ה 4 של המהפכה מלא בהתפתחויות טכנולוגיות שכאילו נלקחו מספרי המדע ‏הבדיוני. קצב ההתפתחות המסחרר של הרשתות החברתיות וענני המידע, 'האינטרנט של הדברים' ‏‏(‏IOT‏), הרובוטיקה, ומעל כולם – הבינה המלאכותית היה שינוי טכנולוגי, אך בגלל ייעודו החברתי, הוא השפיע בצורה ישירה, מהירה ודרמטית על התפתחות חברת-האדם. השינוי הגדול של המערכות החכמות החל את הגל ה 4 של המהפיכה התעשייתית. התברר שטכנולוגיות חכמות מאפשרות לא רק אוטומציה של פעילויות בודדות, אלא ביצוע תהליך שלם של פעילות באופן אוטומטי. משלב איסוף נתונים, ניתוחם, הוצאת מסקנות לפעולה, שילוב המסקנות בפעילות מעשית, ביצוע עצמאי והערכת מצב מחודשת. שלל פעילויות אלו מרכיבות אוטומציה של תהליך שלם עצמאי ונפרד מפעילות אנושית. מכונית אוטונומית הינה הדוגמא הנפוצה לניהול אוטומטי של תהליך שלם. אך בתעשייה ואפילו בפעילות המסחרית והצבאית, יש כבר לא מעט תהליכים אוטומטיים מלאים שכאלו שנהוג לכנות אותם פעילויות אוטונומיות. שכן, הן נעשות ביוזמה ובביצוע מלא של הטכנולוגיה. תהליך אוטומטי מלא ומבוקר מחייב העברת מידע תמידי, ניתוח ותיקון. טכנולוגיית "האינטרנט של הדברים" (IOT = Internet of Things), איפשרה בדיוק זאת והיתה אבן דרך בהתפתחות "דור המערכות החכמות". כאשר טבע אשטון את המונח "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things, IOT) בשנת 1999, כוונתו הייתה לשיטה שתסייע לנו להתמודד עם המציאות המשתנה, למצוא במהירות את הפתרונות להם אנחנו זקוקים, ולהשתמש באופן מיטבי במכשור הטכנולוגי העומד לרשותנו. המטרה הייתה למצוא שיטה ממוקדת ומדויקת שתתבסס על ניתוח נתונים ושתשמש אותנו בעזרת "דברים", כלומר, בעזרת אמצעים חכמים המצויים בסביבתנו; במבט לאחור, אמירה כשל אשטון נראתה כמדע בדיוני, ובכל זאת הוא זיהה את הצורך למצוא פתרונות מהירים ויעילים לצרכינו בעזרת סך ה"דברים" שבסביבה האנושית. כיום אנו נוכחים לדעת שאמירתו של אשטון הייתה נבואית ממש; בשנת 2015 פרסמה חברת גרטנר שעד לשנת 2020 ישמשו אותנו קרוב ל-50 מיליארד מכשירים ניידים או נייחים, ורוב החברות בתעשייה מתכוונות לשלב את טכנולוגיית ה- IOT בתהליכי העבודה. נראה שה-IOT הפך למושג מפתח בהתפתחות הסביבה הדיגיטלית שלנו. IOT הינו בעצם מערך של חיישנים, סנסורים, מצלמות דו כיוניות ומקושרות. כל רכיב יכול לקלוט מידע ולשדר אותו אחד לשני ומכולם למאגרי מידע היוכלים להכיל מידע עצום Big Data ושם כבר חיכה מעבד מידע בעל כושר עיבוד מסעיר. מאגרי מידע אלו היו מסוגלים לקבל נתונים רבים ומגונים בזמן אמת לא רק מרשת האינטרנט, אלא מכל חיישן בסביבה המשדר אליה נתונים. הטכנולוגיות השונות שאפשרו שידור קבוע של נתונים על ידי חיישנים שונים היו הבסיס לפתח אפליקציות מתוחכמות המחברות בין המידע הרב המצוי בסביבת המשתמש לטובתו. בהתאמה למידע שהגיע מהחיישנים הפזורים בסביבה החיצונית (להבדיל מחדרים או בתים סגורים), החלה להתפתח שיטת העברת נתונים ששילבה בין תוכן אינטרנטי לבין הסביבה הפיזית. את תשתית ה IOT החלו מומחי התשתיות להתקין, כבר לפני שנים. במהרה נוצר מערך מורכב של חיישנים, שיטות להעברת המידע לענני מידע, ושיטות לאבטחת, ניתוח, והתאמת המידע למכשירים השונים שברשותנו, ובכללם כלי הרכב האוטונומיים. שיטות אלו, שיאפשרו לכל מכשיר לתקשר עם מכשיר אחר ולמידע בכמויות בלתי-נתפסות לעבור לבסיס מידע מקומי הן תחילתו של עידן חדש, הצפוי לשנות את תפיסת החיים שלנו: במקום להישאר בבית כדי להימלט ממזג האוויר הלוהט בחוץ, או במקום לחכות בפקק התנועה או לחכות להסעה שתגיע, נתחיל להתרגל לכך שהרחוב, הכביש, ואפילו הגינה הציבורית יתייחסו אלינו כאילו אנחנו עדיין בתוך החדר המוגן שלנו. התפתחות הטכנולוגיה בהתאמה לצרכים האנושיים כאמור, בין הטכנולוגיה לבין חברת האדם נוצר קשר סימביוטי שספק אם הוא ניתן, כיום, לשינוי. מבחינה אקולוגית התרחש כאן מהלך ייחודי: בעוד שבמהלך האבולוציה ה"ביולוגית" שרדו מינים שתכונותיהם אפשרו להם לשרוד ולהתרבות בסביבתם הטבעית יותר מאשר מינים שהיו מותאמים פחות לאותה סביבה (ולכן נכחדו), הרי ש"האבולוציה הטכנולוגית" פעלה – ועדיין פועלת – על האדם באופן הפוך: היא מאפשרת לאדם להתאים את סביבתו הפיזית אליו, מבלי שיצטרך לפתח מנגנונים ביולוגיים מתאימים. עקרון הברירה הטבעית השתנה, ובני האנוש המודרניים צריכים להתאים את עצמם, התנהגותית ואולי גם ביולוגית, לא לסביבה הטבעית אלא לסביבה הטכנולוגית – שהיא עצמה מעשי-ידי האדם. כך, בעוד האבולוציה ה"טבעית" מתרחשת בעיקר בכיוון אחד, שבו מינים מתאימים את עצמם במהלך הדורות לסביבה שאינה מושפעת באופן מהותי מהשינויים המתרחשים בתוך המין. כפי שראינו, במהלך השנים האבולוציה הטבעית התפתחה ושינתה בקבועי זמן ארוכים ומצטברים את ההתנהגות האנושית. אך האבולוציה הטכנולוגית עשתה שינוי. בתהליך ההתמודדות האדם עם הסביבה הטבעית ועם חברת האדם שכאמור, גם היא חלק מאותה סביבה מאתגרת אליה כל אדם צריך להסתגל הצטרפה הטכנולוגיה. האבולוציה הטכנולוגית היא רקורסיבית ואולי אפילו פרדוקסאלית: הטכנולוגיה – תוצאה של המוח העצום שלנו – מאפשרת לאדם המודרני לשנות את סביבתו כך שתתאים לצרכיו הביולוגיים, הפסיכולוגיים, והחברתיים. הטכנולוגיה שבאה בעצם לתת מענה לצרכים סגוליים אנושיים בסביבה טבעית וחברתית מסוימת. אלא שטכנולוגיה זו בעצם התפתחותה אמנם עוזרת לענות על האתגרים ואפילו על האיומים בסביבה הטבעית בעצם, מוסיפה ומשנה את תנאי הסביבה החברתית האנושית, ובכך גורמת לתמורות חברתיות חדשות המשנות את תנאי הסביבה החברתית האנושית ו...שוב מצריכים התאמה של הסביבה [החברתית] לצרכים האנושיים באמצעות ....חדשנות טכנולוגית נוספת וכך הלאה. וככל שהזמן עובר התהליך מתגבר, אנחנו עונים על יותר ויותר מהצרכים הטבעיים, אך מתמודדים שוב ושוב את תנאי סביבה חברתית משתנים. אמנם איכות החיים עולה, ואנחנו מצליחים לענות על יותר ויותר מהאתגרים העומדים בפנינו בסביבה הטבעית , אלא שהטכנולוגיה מחכימה, משנה את הסביבה ואף יוצרת אתגרים בפני עצמה ושוב ושוב, בתהליך מעגלי, נדרש להתאמה. לאורך זמן, הטכנולוגיה לעולם תתפתח כדי לספק את הצרכים האנושיים. לטכנולוגיה אין חיים משלה, אלא בהתאמה לצרכים אנושיים. אלא, שבגלל טבעה המעגלי של האבולוציה כל שינוי טכנולוגי גורם לשינוי סביבתי המצריך שוב התאמות לצרכים האנושיים וחוזר חלילה. החדשנות הטובות הן, שככל שהטכנולוגיה תתפתח יותר, תחכים ותשתכלל, נוכל לתת מענה ליותר ויותר מאתני הטבע שבעבר פחדנו מהם ולא יכולנו להתמודד איתם. אך ככל שהטכנולוגיה תשתכלל יותר כך יתפתחו תמורות חברתיות בהתאמה, תמורות שישנו את תנאי הסביבה ואליהם נצטרך להסתגל, ושוב הטכנולוגיה תבוא לעזרתינו ו...חוזר חלילה. במהרה התברר לנו שהטכנולוגיות הנוכחיות מצליחה לעזור לנו לשנות את קבועי טבע כמו תפיסת קבועי הטבע כמרחב, הזמן, המשקל, הכמות וכדומה. אותם קבועים שבעקבות הטכנולוגיה השתנה היחס שלנו אליהם, כי באמצעות תחבורה, תקשורת ומסחר, אנחנו יכולים להעביר מידע, מוצרים ושירותים ואפילו לבצע תהליכי עבודה מתמשכים בין אנשים מכל קצוות תבל, ללא תלות במרחק ובצמצום משמעותי ביותר של זמן. אמצעי התחבורה מאפשרים לנו להעביר כמעט כל כמות של חומר פיזי, בני אנוש ומידע מכל מקום לכל מקום. הטכנולוגיה אף מאפשרת לנו לתכנן את זמנינו כך שנוכל לבצע מספר פעולות במקביל, או בטור מהיר. מושג ה [ETA – Estimated Time Arrival] - הינו מושג אותו רואים באפליקציות ניווט שונות כמו waze והוא בעצם הנתון המשמעותי ביותר בתקופה הנוכחית. שכן, אין לנו צורך ללמוד את תוואי הקרקע, או עומס התנועה, או הפרעות שונות במהלך הדרך, שכן החישוב הזה מתבצע באופן אוטומטי על ידי אפליקציית הניווט. לכן, מה שמשנה את אורחות חיינו הוא ETA. אותו נתון המאפשר לנו לתכנן את אורחות חיינו, הפך לאבן היסוד בקשרים חברתיים, עסקיים ומסחריים וכיום מהווה כלי מרכזי בתיאום אינטראקציה ואפילו כתרוץ לכל איחור... אותה טכנולוגיה המאפשרת לנו אוטומציה ומשנה לחלוטין את מהירות הביצוע, את כמות במוצרים והשירותים שניתן להפיק ואפילו את זמן הפנאי העומד לרשותינו. טכנולוגיה זו ממשיכה ומרחיבה את הפער בין האדם לבין שאר המינים. יכולתו של האדם להמשיך ולשנות את קבועי המרחב הטבעי הופכת אותו למתחרה עיקרי ב...עצמו. הטבע ממשיך אמנם להיות גורם מטריד, מפחיד וכזה שיש צורך להמשיך להתמודד איתו, אך כיום, המרחב החברתי שבין בני האדם לבין עצמם, הפך לכאורה , לגורם המשמעותי יותר שכן מרחב זה הוא זה שיוצר את התחרות האמיתי כיום והוא זה שיקבע את גורלו של האדם. אם ננתח את היתרון שהטכנולוגיה נתנה לנו מול הטבע, נגלה את אותם "מרחבים מוגנים" שחוצצים ומגינים עלינו מאתגרי הטבע. אותם מרחבים מוגנים, הינם מרחבים סביבתיים חדשים מבוססי טכנולוגיה המאפשרים לנו להתמודד בצורה מוצלחת יותר עם החום העז או הקור המקפיא שיש בטבע החשוף באמצעות מאוורים, מזגנים ויחידות בקרת טמפרטורה. מרחבים אלו יכולים לכלול תאורה מכל סוג שהוא המבטלים את הצורך להפסיק לתפקד בשעות החושך או לכסות על העיניים בשמש היוקדת. כיסאות נוחים ושולחנות שירות מאפשרים לנו לשבת זמן רב וללמוד, מיטות מרופדות הנמצאות במבני בטון או עץ מחוזקים, מאפשרים לנו לנוח זמן רב יותר ובאיכות טובה יותר מאשר שינה מתחת כיפת השמיים לצלילי נהמות הדובים ויללות הזאבים. אלא שהתפתחות הטכנולוגיה שינתה דבר נוסף, היא שינתה באופן מהותי את קבועי הזמן האבולוציוני. סביבת האדם משתנה בקצב מזורז, לא צריך לחכות עשרות ומאות דורות כדי לראות שינוי חברתי ואפילו לא שינוי פיזי הנכנס למחזור החיים שלנו באמצעות הנדסה גנטית, מזון מעובד או תרופות מלאכותיות המשנות לא רק את מצבו הבריאותי של האדם ברגע נתון, אלא נכנסות למחזור החיים הקבוע שלנו. אך אם נדמה לנו שמגוון הטכנולוגיות שהתפתחו במהלך השנים נוצרו בתהליך כאוטי כמו המצאות מקריות והתפתחות טכנולוגיות מכל הבא ליד. הרי שיש להניח שתזמון ומיקום ההתפתחות מלמדים שככל שהטכנולוגיה התפתחה יותר, המריאה לגבהים חדשים וההמצאות השתכללו, נוצר הדבר בקשר ישיר עם צרכים אנושיים באותה תקופה. כאמור, צרכי האדם כמו כל אורגניזם בטבע, מושתתים בראש ובראשונה על הישרדות. בספר זה ננסה לנתח את התפתחות הטכנולוגיה בהתאמה לצרכי האדם החברתי מעבר לצרכים סגוליים אנושיים. כדי לשרוד בצורה אפקטיבית האורגניזם נדרש לבצע בחירה "נכונה" , כזו שתאפשר לו לשרוד לאורך זמן, מתוך מגוון אלטרנטיבות בעלות ערך, תוך ניצול מינימלי של ארגיה ומשאבים. המשמעות היא שכדי לשרוד יש לאדם צורך במספר תנאים בסיסיים. האדם, ככל אורגניזם טבע נדרש להתייחס לאלטרנטיבות שונות ולבחור בצורה "נכונה" את האלטרנטיבה שתאפשר לו לשרוד לאורך זמן ובאיכות חיים טובה. האדם נדרש לעשותז את בהתאמה לשימוש יעיל באנרגיה שסביבו ולנצל מינימום משאבים לטובת מקסימום תועלת. שימור האנרגיה ביחס לתועלת מירבית מאפיין את כל האורגניזמים בטבע השורדים לאורך זמן שכן המשאבים בטבע מוגבלים, יש עליהם תחרות רבה והיכולת לנצל את האפשר או אפילו לשלוט על הקיים מנבא את היכולת של אותו אורגניזם לשרוד באיכות גבוהה. כפי שכבר הזכרנו, ההתפתחות הטכנולוגית הרחיקה את האדם מהטבע והפכה את יכולותיו לכל כך שונות משאר המינים המצויים, עד שהתחרות ההשרדותית העיקרית של האדם מתמקדת ב...חברת האדם. אותה קבוצת אנשים שהתאגדה יחד והפכה לחברת האדם. התפתחות חברת האדם נוצרה כפתרון של יחידים להתמודדות עם אתגרים חזקים מידי לאחד. קהילת או חמולה של אנשים יכולים להתמודד עם פרויקטים מורכבים יותר, להשקיע יותר אנרגיה, להגן אחד על השני ולאפשר לכל אחד יכולת הישרדות גבוהה יותר. מחקרים שונים טוענים שחברת האדם נוצרה מתוך היכולת לתקשר, אך לא פחות מכך מתוך התכונות האנושיות שהתפתחות במהלך הזמן כמו המודעות, הדימיון והשפה. אלו מוטציות שהתחברו להן לכדי יכולת תכנון, שיתוף פעולה והתמודדות עם אתגרים מורכבים ביותר, אלו תכונות שבהמשך גרמו ליצירת סביבה נוספת על פני הסביבה הטיבעית. סביבת האדם. סביבה חברתית זאת הפכה להיות כה דומיננטית וזאת הסיבה שבהמשך, נצטרך להתמודד לא רק עם טכנולוגיות שהתפתחו לטובת יכולת ההישרדות מול אתגרי הטבע, אלא גם יכולת ההישרדות מול אתגרי סביבת האדם. אותו אדם שהחל להתקבץ בקהילות / חמולות/ קבוצות עוד מתחילת קיומו, חיפש ומצא אלטרנטיבות שיאפשרו קהילה מוגנת, כזו היכולה לתת הגנה לכלל החוסים בה. קהילה כזו בחברה האדם יוצרת, כאמור, סביבת חברתית בפני עצמה שאליה יש להסתגל ואיתה יש להתמודד, כיון שהקהילה יכולה אמנם לעזור לכל אחד מהפרטים שבה אך כדי לזרוד בה חייב כל אחד להבין את כללי המשחק בתוכה. הכללים הללו נקבעים בתהליך מתמשך של אינטראקציה חברתית ובהסכמה של רוב חברי הקהילה. כללים חברתיים אלו הינם תוצר של חברת האדם שהתפתח כמוטציה להשרדות בטבע שמסביב. כללי משחק אלו התפתחו לכדי "תרבות אנושית". ככל אורגניזם בטבע, ברור שהאדם מושפע באופן ישיר מהתנאים הפיסיים בסביבה שבה הוא חיוכך גם כללי ההתנהגות בתוך חבר האדם, עד כדי כך שכללים אלו עוצבו בהתאמה לסביבה והתשנו בין קהילות אדם שונות שחיו בתנאי אקלים שונה. האקלים ותנאי הקרקע שיחקו לאורך ההיסטוריה תפקיד עיקרי בעיצובן של תרבויות שונות – שפיתחו מנהגים, כללים, אורחות חיים ומסורות בהתאם לתנאים שבאזורי המחייה שלהם. למשל, אסקימואים יכולים להגדיר מרב רב של סוגי שלג ומנהגיהם מתחשבים בקור ובשלג כמקור לחיים , בעוד שאנשים הגרים באזורים רוויי שמש העניקו מעמד אלוהי לשמש הקופחת, תוך שהם מתפללים אליה ומאמצים מנהגים שירככו את כעסה. כפי שנאמר, התפתחות הקהילה האנושית היתה חלק מהצורך האנושי לשרוד. הקהילה תמכה בכל אחד מחבריה, איפשרה תוספת כוח, חלוקת תפקידים (דירקהיים, 1953) ןתמיכה רגשית לכל אחד מחבריה. הקהילה על פי הומנס (50 ) היא "קבוצה המכילה בני אדם הבאים במגע ומקיימים תקשורת זה עם זה לעיתים קרובות ובפרק זמן מסוים..." אם כך, בקבוצה מתקיימת תלות הדדית בין חבריה תוך כדי אינטראקציה מתמדת בינהם. הקבוצה מאפשרת לכל פרט את היכולת להשיג מטרות אישיות ובתנאי שיעמוד בכללים הנהוגים בתוכה (הברמן, 2005). קבוצה הופכת למעין מראה עבור כל פרט שבה. הפרט מקבל משוב, עידוד, תמיכה או ביקורת מחברי הקבוצה וכך מעלה את הערכתו העצמית ואת מודעותו לגבי תרומתו, כוחו והשפעו של הפרט בקבוצה. המשוב הקבוצתי בא לידי ביטוי בהפחת תקווה אצל הפרט, בשיתוף ריגשי, בנתינה, בתמיכה כמו משפחתית, בחיקוי התנהגותי ובהזדהות, בלמידה בין אישית, באמון ואהבה מרגיעה (ארווין יאלום, 2006) Durkheim, Émile (1953). Sociology and Philosophy. Toronto: The Free Press George C. Homans (1950). The Human Group. Harvard University ארווין יאלום (2006), "טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה"